מנגד עמד יו"ר הקואליציה ח"כ אביגדור יצחקי, שהגיע עם הצעת ממשלה החותרת לפשרה. לדבריו, על ועדת הכנסת להעביר את חוק ההסדרים כפי שהוא, ומאוחר יותר יורדו הסעיפים הבעייתיים. (בשיחת מסדרון מאוחר יותר הוא ציין שיש חשיבות להשאיר את הסעיפים שכולם מתנגדים להם, ולו רק כדי שאפשר יהיה להוריד אותם מאוחר יותר במשא ומתן. על עזים כבר דיברנו?). יצחקי הוסיף כי אם חוק ההסדרים יועבר כפי שהוא, הממשלה תסכים לדחות את ההצבעה על התקציב למועד מאוחר יותר.

הבנתם? יצחקי מוכן לדחות את התקציב ולו רק שיועברו כמה שיותר מתוך הרפורמות של חוק ההסדרים. לדחות את התקציב זה לא עניין של מה בכך, אבל כשכל כך רוצים להפריט את החברה הישראלית מוכנים לשלם הרבה מחירים. על נקודה זו עמד ח"כ חיים אורון בדבריו, כשאמר היום בדיון כי התקציב הפך לבן ערובה של חוק הסדרים, וזה עושה נזק עצום לכלכלה. בינתיים משרדי הממשלה ימשיכו לעבוד על פי התקציב היחסי של השנה שעברה, ושום פרויקט חדש לא יוכל להתרומם. "הרי אחר כך ראשי הערים יגידו שאין כסף למיגון מקסאמים", אמר אורון. לדבריו, מדובר רק במשחק כוח בין הממשלה לכנסת.

ונעבור לשלב ההצבעה, שהיה קצר במיוחד. על הקפאת עדכון הקצבאות היתה הסכמה גורפת שמקומו לא בחוק ההסדרים. אך שימו לב, אין מדובר פה בהתעשתות חברתית מפתיעה. בשל האינפלציה האפסית, לא היתה השנה שחיקה בקצבאות, ולכן להקפאה של עדכונן בכל מקרה אין כל משמעות.

הדרמה החלה בהצבעה על הסעיף השני, הפגיעה בקבלת דמי אבטלה לצעירים עד גיל 28.  התוצאה הראתה 13 בעד הפיצול ו-13 נגד, מה שאומר שהסעיף יוצא מחוק ההסדרים. תוצאות ההצבעה קצת מוזרות בהתחשב בעובדה שבוועדה יש רק 25 חברים. חשוב לציין שח"כ יורם מרציאנו "החברתי" ממפלגת העבודה הצביע בעד השארתו של הסעיף - בהתאם לדרישת הממשלה.