יום לא קל עבר אתמול על כוחותינו במשכן. כשנפרדנו בשעות הצהריים - יואב חזר לעבוד ב"הארץ" ויאיר נשאר בוועדת הכנסת - היתה באוויר תחושה של היסטוריה: נאומים ערכיים, דיווחים באתרי אינטרנט על בקיעים ראשונים בחוק ההסדרים, חברות הכנסת רוחמה אברהם, שלי יחימוביץ' ונדיה חילו הצטרפו לחברי האופוזיציה והצביעו נגד עמדת הממשלה, לרגע היה נדמה כאילו יש סיכוי שהחוק הנורא הזה עומד להשיל מעליו עשרות סעיפים. אבל לאחר הצבעה על שני סעיפים בלבד, ביקש יו"ר הקואליציה אביגדור יצחקי לפזר את הוועדה לצורך התייעצויות. כשהתכנסה הוועדה מחדש בארבע אחר הצהריים, הכל כבר היה שונה: המצפון והמוסר הושארו מאחור – חברי הכנסת עברו למצב אוטומט.
תפקידה של ועדת הכנסת אתמול היה לעבור על כל סעיפי חוק ההסדרים, ולהחליט אילו מהסעיפים הם קריטיים לעמידה ביעדי תקציב 2007 (ולכן ראוי לדון בהם במסגרת הליך חקיקה מזורז של חוק ההסדרים), ומנגד, אילו סעיפים אינם נוגעים לתקציב ויש להפריד אותם להליך חקיקה רגיל. יצחקי ויו"ר סיעת העבודה יורם מרציאנו, כך מסתבר, חשבו אחרת: מבחינתם תפקיד הוועדה הוא להכשיר את השרץ הנקרא חוק הסדרים – ובשביל מטרה זו, אפשר היה לקדש כל אמצעי.
תראו למשל את סעיף 29 בחוק. הסעיף קובע, שההעברת כספים המנוכים ממשכורתו של עובד למימון הסדר פנסיה, ישמשו רק לצורך תשלום קצבה לו או לבני משפחתו, ולא להחזר תשלומים של עובד אחר. נתעלם לרגע מתוכנו של הסעיף, ונתמקד בכך ש"מדובר בהוראה שעיקריה תחילתם ב-1 בינואר 2008", כך לפי חוות הדעת של היועצת המשפטית לכנסת. או אם לנסח זאת בפשטות, לסעיף אין שום השפעה על תקציב 2007, ואין שום דחיפות לחוקק אותו בחקיקת בזק ללא לכל דיון מספק. אבל זה מה שמשרד האוצר רוצה, ואלו ההוראות שהעביר השר הירשזון ליצחקי, ולכן חברי הקואליציה – מלבד אברהם ויחימוביץ' – מכבים את מוחם, ומצביעים כמו עדר בעד השארת הסעיף בחוק ההסדרים.
הפעילו לחץ חברתי. אברהם ויחימוביץ'
מעניין יהיה לנסות להבין מה קרה לחבר הכנסת מרציאנו, אותו מרציאנו שאיים להצביע בכנסת נגד תקציב המדינה בגלל ייקור מחירי הלחם, שלפתע הוא נזכר מהי משמעת קואליציונית. להזכירכם, רק לפני שבוע הגיש מרציאנו, ביחד עם עוד חמישים חברי כנסת, הצעת חוק לצמצום חוק ההסדרים. אבל אתמול הוא היה הלוחם הגדול ביותר למען השארת חוק ההסדרים על כנו. אז אילו הבטחות הוא קיבל? או אילו איומים? ומי הוא בכלל ח"כ יורם מרציאנו האמיתי: זה שמוכן לעלות על הבריקדות בשביל שלא ייקרו את הלחם, או זה שנלחם כמו נמר כדי שחס וחלילה לא ייפגע חוק ההסדרים? ואולי אין בכלל כזה דבר "מרציאנו אמיתי"?
חשוב להבין, המלחמה בחוק ההסדרים הגיעה אתמול לרגע מכריע. בזמן שאזרחי ישראל עבדו, ישבו בבית וצפו בלונדון וקירשנבאום או אכלו ארוחת ערב, בחדר הרצאות 1 של הכנסת התנהל מאבק חריף שיכול היה לחולל מהלך דרמטי לחיסול חוק ההסדרים 2007 ולהשפיע על כל אחד מהם. רוחמה אברהם הנהיגה את הוועדה ביד רמה, שלי יחימוביץ' נלחמה על כל סעיף וסעיף, גדעון סער מהליכוד ניצל את עורמתו הפרלמנטרית כדי לנגח מתי שרק אפשר, ומנגד אביגדור יצחקי ריכז את עמדת הקואליציה בעקביות. אך מי שבסופו של דבר עשה את ההבדל היה אותו מרציאנו, ששינה את עמדותיו בין לילה, ועשה כל שביכולתו כדי לכפות אותן על בנות סיעתו שלי יחימוביץ' ונדיה חילו.
השתיים אמנם ניצלו את ההצבעה על הסעיפים הראשונים כדי למרוד בקואליציה, אך מיד עם הפסקת הדיון בוועדה נקראו נציגי העבודה לשיחה צפופה עם שר האוצר. הירשזון הבטיח לחברי הכנסת, שידאג לנקוט מדיניות חברתית. אבל הוא סירב להתחייב על כך בכתב או בעל פה. יחימוביץ' לא הסתפקה בהצהרת הכוונות של השר, והמשיכה בנסיונה למוסס את חוק ההסדרים, אך חילו התיישרה מיד עם הרוב, והצביעה נגד מצפונה כמעט לאורך כל הישיבה. כך גם קולט אביטל שהחליפה אותה מאוחר יותר.
אהה.. סליחה, על מה הצבעתי עכשיו?
אם כבר מדברים על חברת הכנסת אביטל, אז נסו לגלות מה לא בסדר בסיפור הבא: עמוק בתוך מרתון הדיונים, בהצבעה על עוד סעיף מהעשרות שמופיעים בחוק, לא עזרו הפצרותיהם של המתנגדים ואביטל הרימה את ידה בעד השארת הסעיף בתוך חוק ההסדרים. אחרי שהצביעה פנתה חברת הכנסת ליו"ר הקואליציה יצחקי, וכך אמרה: טוב, עכשיו אני רוצה לקבל הסבר מדוע הסעיף הזה נכלל בתוך חוק ההסדרים.
מה ששמעתם. חברת הכנסת אביטל נזכרה לבדוק על מה היא מצביעה, רק אחרי שהיא הרימה את ידה בצייתנות. מעניין על כמה אזרחים השפיעה הרמת היד הזאת, שנעשתה בהיסח הדעת. אלא שהתופעה המפחידה הזאת חזרה על עצמה לאורך כל הדיון. נציג לחץ חברתי שנכח באולם הוועדה ראה במו עיניו חברי כנסת שפעם אחר פעם פשוט אינם שמים לב על מה הם מצביעים. כמה מחברי הכנסת אף רצו לקצר את הדיון, ולהצביע בפעם אחת על כמה סעיפים. הרי לשיטתם, אם ההצבעה היא ממילא אוטומטית, אם הציות העיוור להוראות שר האוצר עולה בחשבותו על האחריות כלפי אזרחי המדינה, אז מה הטעם במעבר על כל פרט קטן, כל חלקיק של סעיף שעשוי רק לשנות חיים שלמים של אלפי בני אדם? כמה מחברי הכנסת, עושה רושם, היו פסיביים יותר מחותמת גומי.
מנגד, ישבה לה חברת הכנסת הפעלתנית שלי יחימוביץ', וכמעט לבדה בלמה את ניסיונותיהם הנואשים של חברי הכנסת התשושים למצוא קיצורי דרך בתהליך עיצוב החברה הישראלית. יחימוביץ' התעקשה ללא הרף לדון בכל סעיף לגופו, ודרשה הצבעה נפרדת על כל אחד ואחד מהם. "אני רוצה שתבינו בדיוק על מה אתם מצביעים", אמרה לחברי הכנסת העייפים, "ושתסבלו מכל סעיף שאתם מאשרים". עובדי סיעת קדימה, שישבו בחדר ודאגו לוודא שאף חבר קואליציה לא שוכח להצביע, תפסו את ההתנהגות של יחימוביץ' כקנטרנות. "מה חברת הכנסת הצעירה הזאת רוצה מאיתנו", הם מילמלו בינם לבין עצמם, "אם היא לא היתה נטפלת לכל שטות כבר היינו יכולים לתקתק את ההצבעה וללכת הביתה". ואכן, כשישיבה גולשת אל עבר השעות הקטנות של הלילה לאף אחד כבר לא איכפת מדקויות, בטח שלא כשמדובר בשמונים סעיפים. זהו גם כוחו של חוק ההסדרים: הרוב לא מבינים את המשמעות וכמעט כולם מצביעים כמו אוטומט על פי השתייכות מפלגתית. במצב כזה, מסה של סעיפים, שחלקם הגדול מכיל רפורמות עצומות או גזירות דרקוניות, יכולים לעבור בהינד עפעף. יחימוביץ', צעירה אמנם בכנסת אבל ותיקה במאבק בחוק ההסדרים, מבינה היטב את המנגנון ולכן התעקשה לדון על כל סעיף. כמה מאותם סעיפים, אגב, פוצלו בסופו של דבר מחוק ההסדרים.
"ליברמן נייט, ליברמן דה, ליברמן נדנדה"
הנה מקרה מביך נוסף שהתרחש אתמול בדיוני הוועדה. אחד הסעיפים האחרונים שעליהם הצביעה ועדת הכנסת עסק בתוכנית ויסקונסין. הסעיף נותן לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה סמכויות להאריך את תקופת ה"שירות בקהילה" (עבודה ציבורית ללא תשלום) שמובטלים המשתתפים בתוכנית נדרשים לעתים לבצע. חברי סיעת ישראל ביתנו שישבו בוועדה, ושעד אז הצביעו לפי עמדת הקואליציה, עמדו שוב לתמוך בהשארת הסעיף בתוך חוק ההסדרים.
"לפני כמה חודשים פנתה אלי סופה לנדבר, וביקשה שנתמוך בהצעתה להקים ועדת חקירה שתבחן את תוכנית ויסקונסין", ציין לפתע גדעון סער בפני הנוכחים בחדר, "החלטתי להיעתר לבקשתה, ועכשיו אני רואה את חבריה מישראל ביתנו משאירים בחוק ההסדרים כזה סעיף". בשלב זה הביט סער בחברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב ויצחק אהרונוביץ', שניהם מישראל ביתנו, וחרז לעברם "ליברמן נייט, ליברמן דה, ליברמן נדנדה".
דבריו של סער העליבו, כנראה, את ח"כ אהרונוביץ', שפתח עימו בוויכוח קולני. "אתה ראית אותנו מצביעים בעד להשאיר את הסעיף?", שאל הניצב בדימוס את חבר הכנסת מהליכוד, "אם לא, אז אל תגיד עלינו דברים סתם". הוויכוח גרם לפיצוץ הישיבה. כששבו להתכנס החברים משהו השתנה. מסתבר שהושג סיכום עם יו"ר הקואליציה יצחקי, שיאפשר לחברי הכנסת מישראל ביתנו להצביע נגד השארתו של הסעיף בחוק ההסדרים. ואכן, הסעיף עלה להצבעה ומצא את דרכו החוצה.
"כנראה שמגיעה לכם התנצלות", הפטיר סער הערמומי בחיוך לעברם של הח"כים מישראל ביתנו. הח"כ הטרי מיסז'ניקוב, סיפר: "דיברתי בהפסקה עם ח"כ חיים אורון ממרצ, והוא הסביר לי כמה גרוע הסעיף הזה, אז החלטנו לא ללכת נגד מצפוננו".
אתם מבינים? ח"כ מיסז'ניקוב כבר הצביע על הסעיף פעמיים בעבר - בוועדת הכספים ובמליאת כנסת - ורק עכשיו, אחרי שיחת מסדרון של חמש דקות עם חיים אורון, הוא הבין שמדובר בסעיף רע. על הבורות של חלק מחברי הכנסת בחוק ההסדרים עוד ניתן לסלוח. אבל הצביעות שחלקם הפגינו לעתים הגדישה את הסאה.
המקרה של ויסקונסין וישראל ביתנו ממחיש היטב את העניין: כשהגיעו לסעיף המזוהה אישית עם אחד מחברי הקואליציה (או מפלגתו) מיד התחלפה המשמעת הקואליציונית בהימנעות או התנגדות. עשו זאת גם נדיה חילו, שצו מצפונה לא הרשה לה כעובדת סוציאלית להצביע בעד סעיף אחר שנגע לתוכנית ויסקונסין, וקולט אביטל שכיו"ר השדולה למען ניצולי השואה, לא הסכימה להצביע בעד סעיף שמשמעותו פגיעה בקצבאותיהם של נרדפי הנאצים. כשזה נגע ליוקרתם האישית, לפתע נזכרו אותם חכמים שלסעיפים הללו אין כל קשר לתקציב 2007, ובשאר הזמן המשיכה היד לפעול על אוטומט - גם כשפגעו בעובדים, במובטלים, בעולים החדשים, בפריפריה ועוד.
אולי כבר עדיפה העקביות של הגמלאים (שלא איבדו את המשמעת הקואליציונית גם כשהשאירו פגיעה בביטוח הסיעודי בחוק ההסדרים), של חברי הכנסת מש"ס (שתמכו גם בהשארת פגיעה בקצבאות ובמענקי לידה) ושל מרציאנו (שהתמיד לתמוך בהשארת כל הגזירות) - על פני הצביעות של חילו, אביטל והח"כים מישראל ביתנו. כנראה שלא היה זה המצפון שגרם לאותם צבועים לנוע על כסאותיהם בחוסר נוחות, אלא רק הדאגה לאותם כיסאות.
סיפורים מהיום הקסום בוועדת הכנסת יש עוד המון. אך הפוסט ארוך כבר כמעט כמו ישיבת הוועדה עצמה. חוק ההסדרים אמנם לא חוסל שלשום, אבל הוא איבד משקל רב. בנוסף מספר גדול יחסית מסעיפיו פוצלו בין ועדות הכנסת השונות. מחר, עוד קצת על מה שנותר מחוק ההסדרים אחרי ועדת הכנסת. ובינתיים, לקחת נשימה עמוקה ולהמשיך במאבק.
שבת שלום
יאיר טרצ'יצקי, יואב ריבק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: