יואב: אומרים שאין כסף לתרופות? שאין כסף לחינוך? אומרים שצריך לקצץ מאות שקלים בשנה בקצבאות של מובטלים, של נכים, של נפגעי פעולות טרור? אז אומרים. כתבה שמתפרסמת היום ב"דה מרקר" מראה את ההפך: יש כסף, אבל משרד האוצר לא מעוניין לחלק אותו.

בכל שנה, ההוצאות הכספיות של הממשלה גדולות מההכנסות שלה. ההפרש בין ההוצאות להכנסות הוא הגירעון התקציבי. בשנה שעברה, 2006, הממשלה החליטה שהיא מרשה לעצמה להוציא 17 מיליארד שקל יותר מסך כל הכנסות שלה. כלומר, שגובה הגירעון יהיה 17 מיליארד שקל. לפי הכתבה, מה שקרה בפועל הוא שהממשלה הוציאה רק 5 וחצי מיליארד שקל - 11 וחצי מיליארד פחות ממה שהיא קבעה לעצמה.

מה השורה התחתונה? שהממשלה יכלה, על פי התוכנית שהיא קבעה לעצמה, להשקיע 11 וחצי מיליארד שקל (!) מבלי לגרום זעזוע כלכלי. חלק מזה יכל ללכת אל סל התרופות, למשל. חלק מהסכום אפשר להשקיע בהשכלה הגבוהה או במערכת החינוך, או למנוע את הקיצוצים בקצבאות לאזרחים הזקוקים להן. אפשר להשקיע בתשתיות, ליצור מקומות עבודה, אפשר לעשות הרבה דברים.

בכתבה מספרים, שב-2006 היה לממשלה יותר כסף משהיא העריכה בתחילת השנה, מפני שרשות המסים גבתה כמעט 12 מיליארד שקלים מעל התכנון. אז קודם כל, מסתבר שעל אף הפרשה המטרידה שפורסמה לאחרונה, לא הכל רע ברשות המסים, והתפקוד שלה - לפחות בשנה שעברה - דווקא השתפר.

אז למה לא משקיעים את הכסף הזה באזרחי המדינה? תשאלו את שר האוצר ואת הפקידים שלו, שהעדיפו לסגור את הברזים בגלל השקפת עולם כלכלית ימנית קיצונית. יש כסף, אבל הם לא רצו לשחרר אותו. הם כמובן טועים טעות מרה, וכולנו משלמים על כך מדי יום. מעניין יהיה לראות כמה מאזרחי המדינה תומכים במדיניות הזאת. כמה מאזרחי המדינה יסכימו, במשאל למשל, או בסקר, לפגוע לאדם נכה בקצבה שלו, בזמן שיש מספיק כסף בקופה כדי למנוע את הקיצוץ. והכל רק כדי שפקידי האוצר יוכלו להתגאות בגירעון נמוך משמעותית מהיעד שהמדינה קבעה לעצמה.

ושהעניים ימותו

כמובן שלמדיניות הכלכלית הזאת יש השפעה עמוקה על החיים שלנו. מכיוון שבמשרד האוצר מקצצים בתקציב ומונעים, בין היתר, השקעה של כסף בהגדלת סל התרופות, קופת חולים כללית יוצאת ב"מבצע" חדש: מי שיכול לשלם יותר ממאה שקלים בחודש (במקום 30-50 שקלים שרוב האנשים משלמים כיום לקופות החולים) יבטח את עצמו למקרה שיחלה בסרטן. כלומר, מי שיכול להרשות לעצמו להכפיל את ההוצאה על קופת החולים שלו פי 2 ויותר, לא יצטרך לשלם על תרופות לסרטן - שאינן כלולות בסל התרופות - במקרה שיחלה במחלה. אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם לממן לבני משפחתם את הביטוח היקר, הם גם אלה, שכנראה לא יוכלו לשלם אלפי שקלים לתרופות.

לסיום, שלושה קישורים נחמדים מהארץ ומהעולם:

ביבי נגד תוכנית ויסקונסין? העיתונאית רותי סיני חושפת שנתניהו, שייבא את התוכנית האכזרית והמעוותת הזאת לישראל, חתם עם עוד 80 חברי כנסת על הצעת חוק שמצמצת משמעותית את התוכנית. בלשכת נתניהו נבהלו כנראה ומיהרו להכחיש, אבל יוזמי הצעת החוק מתעקשים שהוא תומך בה.

מילטון פרידמן מתהפך בקברו: נשיא איגוד הכלכלה בארה"ב, לא פחות, קורא לכלכלנים האמריקאיים להתרחק ממודל "הכלכלה החופשית" של פרידמן. ג'ורג' אקרלוף, זוכה פרס נובל, מדבר כעת דווקא בעד התערבות ממשלתית בכלכלה, בניגוד לכלכלת השוק, ואומר כי פרידמן טעה בהבנתו את התנהגות האדם, שעל פיה ביסס את תורותיו.

ובוונצואלה, הנשיא הוגו צ'אבס מתכוון להלאים את מגזר החשמל ואת חברת התקשורת הגדולה במדינה. מעניין.

רק בריאות,

יואב.