יואב: תכירו את ליסה (משמאל). הגובה שלה הוא 1.73 מטר, עינייה חומות ושיערה חום כהה וארוך מאוד. מידת הג'ינס שלה היא 29, מידת הנעליים 40. תמורת 145 יורו (800 שקלים) היא מוכנה להעניק את שירותיה למשך שש שעות.

תכירו את תומס (מימין). 1.89 מטר, שיער בלונדיני, קצר, עיניים ירוקות, מידת מכנסיים 34, ומידת נעליים 46. תמורת סכום כסף זהה, הוא מוכן להגיע לכל מקום ברדיוס של מאה קילומטר מפרנקפורט, ולהעניק למשך שש שעות שלמות את אחד הדברים היקרים ביותר שאדם יכול להעניק.

אני מדבר על המצפּון, כמובן. ליסה ותומס הם שניים מתוך עשרות, אם לא מאות בני אדם, שנרשמו מתחילת החודש לשירות החדש והמטריד של אתר ההשכרות הגרמני erento: מפגינים להשכרה.

התהליך פשוט למדי: אם מישהו מארגן פעולת מחאה, ומודאג ממספר האנשים שאמורים להשתתף בה, הוא יכול להיכנס לאתר ולקנות כמה מפגינים. 145 יורו לראש. כך הוא יגביר את העוצמה של המהלך ואת מידת ההשפעה שלו על דעת הקהל. דמוקרטיה למכירה - פשוטו כמשמעו. בבי-בי-סי הביאו דיווח מכלי תקשורת בגרמניה, שלפיו מארגני צעדת מחאה במינכן נאלצו לשכור כמה מפגינים, מפני שתומכי המחאה האמיתיים היו זקנים מכדי לעמוד במשך שעות ולהניף כרזות.

כמעט כל האנשים הרשומים באתר נראים צעירים, יפים, חייכניים ובריאים. זונות מצפון? מה פתאום. גם למפגינים להשכרה יש גבולות. "אני רוצה לציין שלא אסכים להפגין בעבור כל מטרה שהיא", הם כותבים בדפי המשתמש, "לדוגמה, הפגנות מטעם הימין הקיצוני או בעד אפליה".

הבחירה הערכית של האנשים הרשומים באתר יכולה להעיד במידה מסוימת על המוסכמות הרווחות בחברה המערבית. כל נותני השירות מסתייגים משיתוף פעולה עם הקיצוניים מימין. בשם טוהר המידות, כמובן. הרי מהימין הקיצוני צריך להתרחק כמו מאש, ולהפגין מטעמו זה לא מוסרי ולא ערכי. למחות בתשלום, לעומת זאת, להניף שלטים וכרזות, ולקרוא בכיכר העיר סיסמאות שהם כלל לא מאמינים בהן - זה דבר נורמטיווי, דבר שבשגרה. הם מתעלמים מהעובדה, או אולי לא כבר מודעים לה, שהעסקה אינה מסתיימת אחרי קבלת הכסף או כשהמפגינים מתפזרים לבתיהם. להפגנה שבה הם משתתפים יש השפעה על החברה כולה, על כלל האזרחים. והנה, כך הולך לו לאיבוד עוד ממד קולקטיווי של הדמוקרטיה, שדועכת בשם הרווח הפרטי והמרדף אחר הכסף.

זה לא באמת מפתיע, נכון? בעולם שבו שום דבר אינו קדוש למעט העושר והרכוש, בחברות שהופכות את עצמן לשוּק המבוסס על אגואיזם, תחרותיות ותאוות בצע, שבו אפשר לסחור באדמה, במים ובאוויר נקי - זו רק שאלה של זמן עד שבני אדם יציעו גם את מצפונם למכירה.

בינתיים, אולי עוד מוקדם מדי לנבואות זעם על הפגנות המוניות של ניצבים חסרי דעת, או על מיליציות אידאולוגיות של שכירי חרב פוליטיים, שאדוני הממון יקנו לעצמם. אבל לא צריך להרחיק עד פרנקפורט או מינכן כדי לראות איך קונים דעת קהל בכסף. אתר המפגינים להשכרה הוא רק ביטוי וולגרי אחד לתופעה הזאת, שמתרחשת גם מסביבנו, כאן.

יואב.