יאיר: אין מה לומר, עייפות החומר משתלטת. ובכל זאת, סוף השבוע הגיע וכוחות השוק דורשים פוסט חדש. אתמול בצהריים ישבתי להנאתי על המחשב הנייד של יואב, וכתבתי פוסט על שמעון פרס. אך אבוי, מהנדסי IBM רצו לצ'פר את לקוחותיהם במקשים שניתן לדפדף באמצעותם קדימה ואחורה בין אתרי האינטרנט, והפעם היה זה לרועץ: לקראת סוף הפוסט החליקה יד ימין אל עבר אותו מקש פוחז, ועל המסך הגיח לפתע דף הבית של ישראבלוג. כשניסיתי לשוב קדימה, היה זה כבר מאוחר מדי – שעה וחצי של כתיבה ירדה לטמיון.

אותו פוסט תנצב"ה עסק בשמעון פרס שיבדל"א. הנה לכם כמה דברים שאמר המתמודד הנצחי בטקס חלוקת פרס התעשיינים (ההערות בסוגריים של תני גולדשטיין, כתב Ynet שהביא את הדברים):

 "הכלכלה הישראלית היא פלא. כל נתוני הכלכלה הם מדהימים למרות המלחמה בלבנון. אך אלה הם לא הישגי הממשלה וגם לא הישגי הממשלה הקודמת, אלא היוזמה של אנשים כמוכם (אנשי העסקים והתעשיינים – ת"ג). היום אדם בודד יכול להקים אימפריה עסקית בלי לבזות, בלי להרע ובלי קומבינציות. בישראל יש לנו הרבה אנשים כאלה וזה סוד כוחה של ישראל. אני לא מבקש מכם (אנשי העסקים – ת"ג) להיות גאים בממשלה, וגם אם הייתי מבקש, אני לא בטוח שהייתם מסכימים. אבל אנחנו גאים בכם, ובמיוחד אני גאה במה שרבים בכם, ובראשם נוחי, עושים מעבר לתעשייה כאשר אתם הולכים לגליל ולנגב לראות במה אפשר לעשות שם".

לפני כמה חודשים, כשהתחלנו בפרויקט חוק ההסדרים, הביע אחד הקוראים תמיהה על דברים שכתבנו. אנחנו ביקרנו את פרס על כך שהוא כראש ממשלה הביא לישראל את התוכנית לייצוב המשק, ובמסגרתה יזם את חוק ההסדרים. בכך הוא מיסד את הקפיטליזם הניאו ליברלי כתפיסה הכלכלית ההגמונית בישראל. אותו קורא נאמן התפלא – הרי שמעון פרס השתייך למפלגת העבודה,  ואף כיהן כסגן נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי, ולכן נראה לו מוזר שאנחנו טוענים שהוא אבי הקפיטליזם הישראלי.

הדברים הללו מדברים בשם עצמם. לפי שימון, המצב הכלכלי הנפלא של ישראל (אם נשכח לרגע מהפערים החברתיים) הוא כולו בזכות אותם יזמים. לממשלות ישראל - שאגב, כמעט בכולן תפס החב"ן (חתרן בלתי נלאה) עמדות מפתח - אין לטענתו שום קשר לכך.  אך אל תטעו, כשמדובר בפרס ובקפיטליזם לא רק בדיבורים עסקינן: על חוק ההסדרים כבר כתבנו לא מעט, אז בהזדמנות זו נזכיר גם את הפרטת מפעלי ים המלח שנעשתה באחריותו, ומכירתם לשאול אייזנברג; וגם את התוכנית הכלכלית שהציע פרס ביחד עם השר יצחק הרצוג לפני הבחירות האחרונות חושפת טפח מאמונותיו הכלכליות (רמז: לא מדובר בסוציאליזם).

לכן, אין להתפלא שנוחי דנקנר כה מעריך אותו, וגם מייעד אותו בנאומו להיות הנשיא הבא. מעטים האנשים במדינה הזו שהיטיבו עם העשירים כמו האיש ההוא אשר היה כהפרטות הבוכיות. ועכשיו ננסה לעשות משחק אינטראקטיווי: כל קורא יאמץ את מוחו או את מאגרי המידע שברשותו, ייכנס לתיבת התגובות של הפוסט, ויתרום טפח לבניית הפרופיל הקפיטליסטי של שמעון פרס. תגובות מפורטות ומנומקות ישולבו בפוסט המשך.

קצת נוסטלגיה

Ynet מביא יומן מצולם של קיבוץ משמר העמק לדורותיו. וגם: חברי הגבעתרון מציגים את עצמם. מומלץ בחום לראות את הסרט.

קצת פרטים שבטח לא ידעתם

לרוב אנחנו לא ממש כותבים על עצמנו, אבל מאחר שבבלוגספירה מתרוצץ לו משחק הסימונים (כל בלוגר כותב על עצמו חמישה דברים שהקוראים לא ידעו, ומעביר הלאה לחמישה אחרים. זה התחיל כאן, וככה זה נמשך), וקיבלנו מהבלוגר ירוק הזמנה להצטרף – אז הנה חמישה דברים שלא ידעתם על יואב ויאיר: 

1. אנחנו מכירים מגיל 8, אז הצטלבו דרכינו בכיתת המחוננים בבית הספר גורדון בחולון.

 

2. הלכנו יחד עם עוד חצי כתה לחוג שחמט. יואב פרש בגיל 14 בדרגה חמישית, ויאיר עוד הספיק להגיע לדרגת מועמד לאמן באמצע התיכון ולהיות מורה לשחמט של ילדים חמודים. אחרי הצבא ניסינו להקים קבוצת שחמט של מגניבים,  והצטרפנו לליגה במטרה לשחזר את הצלחות העבר. אך לבסוף יואב נתקל בקשיים לצאת מהמיטה בשבת בבוקר, יאיר איבד את עשתונותיו, ובהדרגה הקבוצה התפרקה מכליה.

 

3. מצאנו שיטה גאונית להתגבר על בעיות בהשאלת ספרים מהאוניברסיטה. בדרך כלל כל מרצה מפרסם רשימת ספרים לקריאה במהלך הקורס, ואז כל הסטודנטים המשקיענים רצים ושודדים אותם מהספרייה. ולכן, יאיר שואל בשביל יואב ספרים מהספרייה של האוניברסיטה העברית, ויואב שואל בשביל יאיר ספרים מאוניברסיטת תל אביב. מקווים שלא עברנו על איזשהו חוק של אגודת הספרניות הבינלאומית. 

 

4. אנחנו מדברים בטלפון אחד עם השני בממוצע כ-10 פעמים ביום. בשמונה מהן אנחנו חוזרים על טקס מטופש, שבו מי שעונה משחק אותה כאילו הוא הרגע התעורר. בממוצע, שלוש פעמים זה גם נכון.

 

5. אנחנו מכנים אחד את השני פַלדַם. הכל התחיל כשחבר משותף חשד שיואב כותב ב"הארץ" בשם הבדוי "יואש פלדש". בעקבות כך, במשך כשבועיים דבק ביואב הכינוי פלדש. מאחר ששנינו עבדנו אז ב"הארץ" לצד פלדש המקורי, זה נשמע לאנשים מסביב קצת מטופש. וכך יצרה האבולוציה את הכינוי האלמותי פלדם. שנינו פלדם, יואב קצת יותר. עם הזמן נוצרו גם שורה של פעלים מתאימים, וכך מדי פעם אנחנו מפלדמים חומוס באבו חסן, משחק כדורסל בשישי בצהריים, או איזה פוסט ב"לחץ חברתי".

 נעביר את השרביט לבלוגרים הבאים: כרמל ויסמן, אורי סבח, ביבי נתניהו, מלמולים וגייהנום.

שתהיה שבת שלום

יאיר