אין מה לעשות, כשחייבים אז חייבים. והפעם: מלה טובה לדה מרקר. בזמן שקולם של שאר כלי התקשורת כמעט שלא נשמע בנושא, דווקא המוסף הכלכלי של "הארץ" בחר לציין את יום העובד הבינלאומי בפרויקט מיוחד.  

למרבה הפלא, הדה מרקר, שהפך לשופרו הקיצוני ביותר של הקפיטליזם בישראל, הצליח לייצר פרויקט נעדר מכל ציניות, רגיש חברתית ודי מעמיק יחסית להיקפו. מערכת לחץ חברתי החליטה לערוך סקירה קצרה של המוסף בתקווה שאולי החשיפה שנעניק לדה מרקר, תעודד אותם להמשיך בדרך הישר. עם זאת, ראוי להדגיש, שגם פרויקט מכובד אחד אינו מספיק כדי לטהר את השרץ.

המרקסיסט מהבורסה

בראיון להדר חורש חושף שלמה מעוז, האנליסט הראשי של חברת הברוקרים אקסלנס, את חזונו המרקסיסטי. והנה כמה ציטוטים נבחרים:

על המשבר שיביא לתבוסת הקפיטליזם: "אני לא יודע בדיוק כיצד המשבר יפרוץ אבל יש סימנים. המפתח הוא לדעתי במזרח. בסין אני צופה אפשרות למשבר ב-2009, לאחר האולימפיאדה. השיטה שלהם היא הכי צבועה, של מפלגה אחת עם אידאולוגיה קומוניסטית ושיטה כלכלית הכי קפיטליסטית בעולם, של דיכוי אוכלוסייה, העברת כפרים שלמים ועבודה ללא תנאים סוציאליים. למערב זה נוח כי הוא מקבל סחורות במחירים נמוכים וסין נהפכה לעבד של העולם. כשזה ישתנה יפרוץ משבר כלכלי עמוק שישנה את השיטה".

על נערי האוצר: "...הפקידים שיושבים במשרד האוצר הם בעצמם תוצר של המערכת הזו - הם בני האוכלוסייה המבוססת והוותיקה, ואם הגיעו לשם במקרה עובדים שיצאו מהשכבות המקופחות והצליחו להתברג, הם עוברים תהליך של סוציאליזציה ומזדהים עם השכבות המבוססות".

על האדישות הציבורית: "זו אשליה מתוקה, שמוגברת בגלל הטלוויזיה האורווליאנית שלנו. יש לנו את הטלוויזיה הכי מטומטמת בעולם אחרי איטליה. זו טלוויזיה שמרדימה את הציבור, אבל זה לא משנה את העובדות - כי המשבר יבוא ואתו ההתפכחות. אם זו לא תהיה סין זה יהיה משבר ביחסים עם ארה"ב, אחרי היציאה מעיראק. הפער החברתי מעמיק והוא יגיע לנקודת שבירה. תראה מה קורה בצבא. מיהם ההרוגים במלחמת לבנון? כמעט כולם תושבי הפריפריה, ואם יש תל אביבי אז הוא מיפו. זו הסיבה שאני רוצה לתת את הקופון להשכלה גבוהה באופן שיעדיף בוגרי צבא. אז נכון שכאן, בקומה 30 באמצע הסיטי של תל אביב, אף אחד לא רואה את זה, אבל זה יקרה".

מעוז מדגיש שאינו סוציאליסט, ואכן חלק מהפתרונות שהוא מציע ממחישים זאת היטב. למשל, חלוקת מניות של חברות ממשלתיות לציבור, כפי שעשתה מרגרט תאצ'ר בבריטניה. ובכל זאת, הביקורת שהוא מעלה מזכירה כי האופן שבו קארל מרקס ניתח את החברה כסוציולוג עודו רלוונטי לפחות באופן חלקי, גם אצל כאלו שלחלוטין מתנגדים לחזון שהוא הציע כמהפכן. זוכרים את מוסף הטרנדים של "הארץ" מלפני שנתיים? אז הנה כתבה מהמוסף שמדברת על מחשבה דומה גם בקרב הברוקרים של וול סטריט ("מארקס ניחן בהבנה הטובה ביותר של הקפיטליזם").

אאאאז, שלא יעבדו עליכם

אם במשך כל ימות השנה הדה מרקר מייצר כותרות מזעזעות בסגנון של "העובד הוא סחורה", בכתבה של כרמל בן צור מראה העיתון שהוא יכול גם אחרת. תוך כדי שיחה עם היועץ המשפטי של "קו לעובד" ועם סמנכ"ל משרד התמ"ת הממונה על האכיפה, מראה בן צור את כל השיטות (או לפחות את רובן) שבהם משתמשים המעסיקים כדי להצליח לגזול מעובדיהם נתח מהשכר ומוסיפה עצות כיצד להתמודד עם כל קונץ וקונץ. לגזור ולשמור. 

נושא חשוב נוסף שדה מרקר עסק בו הוא גוויעתה של העבודה המאורגנת (כתב חיים ביאור). הידעתם? כיום בישראל רק 27% מהשכירים הם עובדים מאורגנים, לעומת 60%-70% בתחילת שנות התשעים. לשם השוואה: במדינות סקנדינביה שיעור העובדים המאורגנים מקרב השכירים עומד על כ-80%, בארצות הברית על 13.5% ובצרפת רק 9%. מומלץ גם לשים לב לחלק שיש לחיים רמון בכל התהליך, אם כבר בעבירות שיש בהן קלון עסקינן.

הידעתם (2)? גוף התקשורת היחיד בישראל שבו העיתונאים מאורגנים הוא רשות השידור.

לסיום, הנה כתבה חשובה על האופן שבו הפרטת מערכת הבריאות פוגעת בנגישות של אזרחים רבים לתרופות ולשירותים רפואיים, ועל הדרך מגדילה את הפערים החברתיים בין העשירים לעניים. ובנוסף הנה עוד כתבה שמראה איך מחירי המוצרים בישראל עולים אך המשכורת נותרת נמוכה יחסית.

כן, כן. כל הכתבות הללו באמת התפרסמו בדה מרקר. פשוט תיכנסו ותקראו. לחץ חברתי מקווה שאיש בעיתון לא עומד לאבד את משרתו בשל הפרויקט המיוחד.

אירועי יום העובד

סקירה קצרה של חלק מאירועי האחד במאי. (שכחנו משהו? תעדכנו במייל או בתגובות ואנחנו נוסיף).

• תנועת הנוער העובד והלומד מקיימת מצעד בסימן המאבק נגד ניצול ילדים, נוער ומבוגרים במקומות העבודה. המצעד ייצא ב-15:45 מכיכר רבין, ויעבור לאורך רחוב אבן גבירול ושדרות שאול המלך  - עד לעצרת חגיגית ברחבת בית אריאלה. בנוסף ל-3,500 חברי הנוער העובד והלומד, יהודים וערבים, יקחו חלק במצעד חברי תנועת "המחנות העולים", תנועת "השומר הצעיר" וארגונים חברתיים שונים. כמו כן, החל מהשעה 12:00 תוצג ברחבת בית אריאלה תערוכה תחת הכותרת "לעבוד בכבוד". לדברי גורמים המקורבים לצוות המארגן, מדובר ביופי של תערוכה והיא צפויה להסתיים לקראת 17:30.   
• המכללה החברתית-כלכלית מציינת את יום העובד הבינלאומי באירוע קולנועי בסינמטק תל אביב, שבמסגרתו יתקיימו סרטים והרצאות על עולמם של העובדים. פרטים כאן
• "הגדה השמאלית" בתל אביב מארגנים לרגל יום העובד את כנס "מרקס 2007", שייערך בשבת, 5 במאי, ב-9 וחצי בוקר. בין הדיונים וההרצאות: מאבקי עובדים בשנה שחלפה, הקפיטליזם הישראלי, החברה הישראלית, מרקסיזם בשנת 2007, סביבה ומשבר הקפיטליזם, הפרטת החינוך, ניאו-ליברלים ופוליטיקה, ועוד.  פרטים כאן

ולסיום, מחווה

מערכת לחץ חברתי נפרדת היום מעיתונאית מבריקה, במאית מוערכת ואשה מופלאה, עידית (ביצי) אברהמי, שעוזבת בימים אלה את מערכת עיתון "הארץ" לטובת קריירה מבטיחה במקומות אחרים. במשך חמש שנים עשתה אברהמי חיל כעורכת, ככותבת וכראש דסק במערכת החדשות של העיתון, והיא תיזכר גם בזכות כתבותיה האיכותיות ב"אולפן שישי" של ערוץ 2, כמו זו על הסופרמרקט היחיד במצפה רמון.

גורמים בכירים ב"הארץ" העריכו לקראת עזיבתה של אברהמי, כי מדובר בראש הדסק הטובה ביותר שעבדה במערכת העיתון, ואולם עד לשעת העלאת הפוסט לא ניתן היה לאמת את הדברים. עידית, לחץ חברתי מקווה ומאחלת שבכל אשר תהי, תמשיכי לנצל את כישורייך הרבים לטובתם של אלה הזקוקים להם. תמשיכי לתעד את מה שאסור לשכוח, ולפרסם את מה שאסור להסתיר. עלי והצליחי.

יואב ויאיר

(וערן נויפלד כותב על אחד במאי באוסטרליה)