יאיר:

1. שמעון פרס הוא הנשיא הבא של מדינת ישראל.
2. הימור: ב"מעריב" או ב"ידיעות אחרונות" הכותרת הראשית מחר תהיה "ווינר" עם תמונה של שימון הזחוח. או אולי בעצם זה צפוי מדי, והם ינסו להפתיע.
3. עמוק בלב קיוויתי שרובי ריבלין יזכה. אל תשאלו למה. קצת סלידה מפרס וקצת חיבה לא מוסברת לריבלין ולמה שהוא מייצג כאדם. הדברים הנרגשים שאמר בעודו פורש מהמרוץ הותירו בי את התחושה שיש משהו במשאלת לבי.
4. כנראה שבחירת פרס היא לטובה. דעת הקהל רצתה אותו, המודעות בעיתונים, הסקרים וכו'. התעלמות של הכנסת מקונצנזוס רחב שכזה היתה עלולה לפגוע בלגיטימציה הנמוכה גם ככה שהיא מקבלת מהציבור. על פי מדד 2007 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, האמון שהכנסת מקבלת מהציבור עומד על 33% (לעומת צה"ל 74%, בית המשפט העליון 61%, המשטרה 41%) ו-70% מסכימים עם הטענה שפוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתו של האזרח ברחוב. אגב, אותו מדד בדיוק קובע ש-59% מצהירים כי הם מעדיפים גישה כלכלית סוציאליסטית על פני גישה קפיטליסטית. בשביל להציל את כבוד הכנסת והדמוקרטיה בעיני העם אני מוכן לסבול את פרס בבית הנשיא.
5. חייבים לשאול איך ולמה נוצרה דעת קהל כל כך גורפת בעד פרס. האם המספר העצום של מודעות תמיכה בו שהתפרסמו בעיתונות שיקף את דעת הקהל או שמא היה לו חלק מרכזי ביצירתה? ומדוע בעלי הון, והרי הם אלו שיכולים להרשות לעצמם לממן מודעות יקרות כאלו, כה מעוניינים בבחירתו לנשיאות? אולי זה הכבוד שלו הוא זוכה בעולם, או שמא הגישה הקפיטליסטית הקיצונית שמאפיינת אותו. תזכורת: הפרטת מפעלי ים המלח, חוק ההסדרים והפרטת תהליך השלום במסגרת חזון המזרח התיכון החדש. אגב, על אחת ממודעות התמיכה חתומים ציון ברוך, אסי ישראלוף ושלום מיכאלשווילי, שלישית "מה קשור". ועל זה נאמר, מה קשור?
6. אז אולי לכל מתנגדי פרס עדיף אותו דווקא כנשיא המדינה, כשהוא רחוק משולחן הממשלה? יכול להיות. אבל לא לשכוח, מאז קום המדינה ידו של פרס היתה בכול – מתוכנית הגרעין ועד למבצע קדש – קשה להאמין שעכשיו זה ייפסק. או כפי שהגדירו את זה בערוץ 2: "אל תתפלאו עם בעוד כמה ימים תקראו כותרת שמספרת על כך, 'שנשיא המדינה שמעון פרס נפגש אתמול עם מקבילו הסורי אסד'".

 יאיר