יאיר: "תקשיב אבשלום, אתה מוכרח להגיד לחבר'ה שלך מאגף התקציבים שלא יסגרו עדיין את החוברת של חוק ההסדרים", סינן פיני בהתרגשות אל תוך הדיבורית האלחוטית של הטלפון הנייד, "יש לי הצעה מטורפת בשבילכם".

"אחי, אתמול הגעת למשרד האוצר?", הקניט אותו אבשלום מצדו השני של הקו, "כבר סוף יולי. הכל כמעט תפור. פה ושם יש עזים שעוד נכניס, ואולי איזה קיצוץ או שניים בקצבאות של זקנים או ניצולי שואה – אבל חוץ מזה גורנישט, לא נוגעים בכלום".

"ואם אני אומר לך שהכנסת אישרה אתמול את הרחבת חוק חינוך חובה עד לכתה י"ב?", המשיך פיני בשלו, "נגמרו לך המלים, אה?! הם פשוט חצופים הח"כים האלה. מה לעזאזל מפריע להם שיש ילדים שמפסיקים ללמוד בכתה י'? מי שרוצה שילמד, מי שלא – שיעבוד. שוק חופשי, מה צריך יותר מזה".

"אין ספק שאתה צודק", ענה לו אבשלום, "לא משנה כמה נסביר להם שהשווקים רוצים שנוריד את ההוצאה הלאומית ונקטין את התקציב, הם רק ימשיכו לחשוב על הכסא שלהם ולחוקק חוקים פופוליסטיים לחלוטין".

"אז עכשיו תגיד לי שזה לא קלאסי להכניס עוד השנה לחוק ההסדרים סעיף שמבטל את ההרחבה", מיהר פיני לנצל את המומנטום שנוצר כתוצאה מההסכמה של עמיתו לשיחה, "זה סך הכל משפט וחצי: 'יבוטל התיקון לחוק כך וכך'. זה פשוט מאוד. עשינו את זה בעבר, ובטח נעשה את זה מאות פעמים בעתיד. ואם תשאל אותי, אף אחד לא ישים לב".

שיחה דמיונית? אני לא ממש בטוח. אז הכנסת באמת אישרה אתמול את הרחבת חוק חינוך חובה עד לכתה י"ב. ח"כים רבים מיהרו לציין שמדובר במהפכה חינוכית, אבל הם כנראה שכחו איפה הם חיים. ובמקום שבו הם חיים שולטים פקידי אוצר, והם רק על גופתם המתה יסכימו לכך שהמדינה תרחיב את אחריותה על אזרחיה. "מצטערים", הם יגידו, "כאן הולכים רק בכיוון ההפוך. נא להסתובב ולהמשיך להפריט".

להבדיל מאותם ח"כים, שרת החינוך יולי תמיר דווקא זוכרת היטב מאיפה מפריט הדג. לדבריה, למשרדה אין כל דרך ליישם את החוק: "חברי הכנסת למעשה הופכים את משרד החינוך לעבריין בעל כורחו' מכיוון שמדובר בחוק שלא תוקצב ועולה מיליוני שקלים", היא מסבירה. ואכן זה מכבר שבכנסת רוצים להרחיב את חוק חינוך חובה חינם, אבל הדבר מעולם לא יצא לפועל מסיבות כלכליות. הפעם החליטו בוועדת החינוך של הכנסת להצהיר שלחוק אין השלכות תקציביות, ולכן הוא גם עבר בקריאה שנייה ושלישית כשבמליאה נוכחים רק 28 ח"כים (חוק בעל השלכות תקציביות של יותר מחמישה מיליון שקלים דורש רוב של 50 ח"כים לפחות).

אז מצד אחד הכוונות של המחוקקים טובה, ומצד שני בלי שהאוצר יסכים לתקצב את השינוי לא יזוז כלום. להזכיר לכם מה קרה עם החוק להקמת בית חולים באשדוד? אני מהמר שברגע שמישהו ינסה ללחוץ על זה שהחוק ייושם – הווה אומר להקים מוסדות חינוכיים שיוכלו לטפל בכל מי שעד כה נפלט ממערכת החינוך – משרד האוצר יכניס סעיף קטלני לחוק ההסדרים. מבחינתי, השאלה היחידה היא כמה זמן זה ייקח.

יאיר