זה זמן רב שאנחנו מלווים את מאבקם של המלצרים להתפרנס בכבוד (הנה מספר פוסטים בנושא ב"לחץ חברתי": מזון למחשבה, יאיר סוגר חשבון, שמים את הדברים על השולחן). מאז ומעולם אחת הבעיות המרכזיות בענף היתה חוסר היכולת שלהם להתאגד אל מול המעביד ולעמוד על זכויותיהם: לרוב מדובר בעובדים צעירים שלא תמיד יודעים מה מגיע להם. חלקם סטודנטים שמוכנים לספוג הכל, מתוך ידיעה שבקרוב יסיימו את הלימודים ויוכלו לעבור לעבודה משתלמת יותר. ובעיקר, מדובר בתחום שרווי בבלגאן בכל מה שקשור לתנאי ההעסקה, בשל אורך החיים הקצר של המסעדות והעובדה שתשלום טיפים כתחליף לשכר הפך לנורמה.

לפני כחצי שנה החל השינוי: אלון לי גרין, אחראי משמרת באחד מסניפי קופי בין, החל מהלך של הקמת ועד עובדים ברשת בתי הקפה. לי גרין פוטר מעבודתו, אך צו בית דין לעבודה הורה להחזיר אותו לתפקידו. מאז החלו צצות התארגנויות נוספות בתחום, בעיקר בזכות הליווי שמעניקות הקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת תל אביב בראשות עו"ד איתי סבירסקי (שגם מלווה את ועד עובדי הארץ). אחת מאותן ההתארגנויות היה ועד עובדי בית הקפה "קופי טו גו" בסניף אוניברסיטת תל אביב. היום הכריז ועד העובדים במקום על שביתה בלתי מוגבלת בזמן - מדובר בשביתה הראשונה בישראל שהתקיימה בבית קפה.

הוועד בקופי טו גו הוקם לפני כשלושה חודשים והוא כולל כ-40 עובדים. לדברי אנשיו, עם הקמתו הם פנו להנהלת בית הקפה בבקשה להסדיר את תנאי ההעסקה ולקבל את דרישותיו בנושא הטיפים, שמוחזקים על ידי ההנהלה ומחולקים בין המלצרים, עובדי ההנהלה והמטבח בצורה שרירותית לפי ראות עיניו של מנהל המשמרת. בנוסף, נלקחים הטיפים לתשלומי שעות נוספות, למילוי חוסרים בקופה ולכיסוי נזקים שנגרמו במהלך המשמרת. בין הצדדים התקיימו מספר פגישות לצורך משא ומתן, שבו דרשו העובדים לשנות את אופן ההחזקה והחלוקה של הטיפים במשמרת, ובנסוף תשלום דמי ההבראה המגיעים על פי חוק, גמול עבור שעות נוספות, וביטול נורמת הקנסות שניתנות שלא כדין על מנת לכסות נזקים בבית הקפה.

בסופו של דבר המשא ומתן כשל וההנהלה עומדת בסירובה ומתעקשת לקחת את הטיפים לרשותה ולעשות בהם שימוש כראות עיניה, במקום שיקבלו אותם המלצרים והעובדים שלהם הטיפים ניתנו. לטענת העובדות שיזמו את ההתארגנות, מרגע הקמת הוועד החלו מנהלי המשמרת "להתנכל" לעובדים, בין היתר בוטלו משמרות, קוצצו הטיפים ונאסרה האפשרות לאכול בזמן המשמרת.

כיום, אין כל ערובה שמאבקם של עובדי בית הקפה יצליח. מצד שני, מאחר שמדובר בעיקר בסטודנטים ואנשים צעירים אזי גם אין להם יותר מדי מה להפסיד. אני מניח שאת התנאים שהם מקבלים ב"קופי טו גו" הם יוכלו לקבל גם בכל אחת מאותן רשתות שמגלגלת מיליונים, אך ממשיכה לשלם לעובדיה שכר מינימום כי אלו הם כללי השוק. מה שנותר זה רק לאחל להם בהצלחה, ולקוות שמאבקם האמיץ על זכויותיהם יעודד גם אנשים אחרים לעשות מעשה ולא לחכות שמישהו אחר ידאג להם. אני בטוח שבקליניקות המשפטיות ישמחו לעזור לכל מי שירצה להקים התארגנות במקום העבודה (הנה הטלפון שלהם 036405235). זו זכותכם על פי חוק, נצלו אותה. אני מניח שוועד העובדים של קופי טו גו ישמח גם לקבל את תמיכתכם (זה הטלפון של אסף מנור, שמרכז את הפגנות הסולידריות. 0546652205).

ונסיים בהתנצלות: ימים קשים עוברים על מערכת לחץ חברתי. לא, אין צורך לחשוש מבשורות רעות, אצל יואב ואצלי הכל בסדר. אך המלאכה מרובה והזמן רק קצר מיום ליום. יואב קודם להיות ראש דסק במערכת החדשות של "הארץ" והאחריות שלו גדלה בהתאם, ואילו אני מנסה לתמרן בין המשמרות בדסק (ולהתמודד עם העובדה שיואב יכול לתת לי הוראות), העבודות הסמינריוניות לאוניברסיטה וכתבה שאני אמור להכין למוסף "הארץ". בין כל העיסוקים הללו, שנינו מעורבים עד צוואר בהנהגה של התארגנות העובדים שקרמה עור וגידים בעיתוננו, ובימים האחרונים עשתה מהלך חשוב והחליטה עקרונית להכריז על סכסוך עבודה במידה שהנהלת העיתון תמשיך בסירובה להכיר בוועד כנציג העיתונאים (עוד פרטים - בבלוג של הוועד). תוסיפו לזה את ההתעמקות בתקציב ובחוק ההסדרים, ותקבלו שני עיתונאים צעירים ועייפים. אלו היו מספיק התנצלויות והתבכינויות לפעם אחת. אפשר להמשיך הלאה.

שיהיה רק טוב, לעובדי "הארץ" ולעובדי "קופי טו גו",

יאיר