ההבטחה הייתה גדולה: יותר שעות לימוד, נשארים ללמוד עד מאוחר ממש כמו אמריקה, המורים יקבלו יותר כסף, התלמידים יותר מידע והעיר שושן צהלה ושמחה.

יש לי שני אחים במערכת החינוך ומשומה נדמה לי שבית הספר בו הם לומדים אימץ עד לא אימץ בכלל את הרעיונות הכללים של הדו"ח. בתור עיר שאימצה את הדו"ח (חולון-ראשונים לנסות, ראשונים לטעות) האח האחד הלומד בכיתה י"ב לומד במשך כל שעות השבוע עד 14:30 הכי מאוחר ויום שישי יש לו חופש. אני לא יודע אם זה המזל המחורבן שלי, אבל עד 14:30 אני למדתי כשהייתי בכיתה ו' שלא נדבר שככל שנקפו השנים גיליתי את היופי שבלצאת מביה"ס מאוחר ומאוחר יותר, ועכשיו מגיע הפוץ הקטן הזה שבסך הכל קטן ממני בשנה, ולומד הרבה פחות בשנה ממה שאני למדתי במשך חודש.

כן אני יודע שזו קטנוניות לשמה, ואחים צריכים לאוהב אחד את השני ודובוני אכפת-לי אמורים לעופף בכל חלל הבית, אבל לכל הרוחות למה אני? למה אף פעם אני לא אוכל להתענג עד הסוף במחשבה שאני קם עד מאוחר ואחי שלי לומד עד 16:00, מה אפילו ההנאה שבלהיות חופשי ומובטל נמנעת ממני?

כושי, כלב רע

כל שנה יחד עם גל השביתות (וזה נמנע מאיתנו השנה, התענוג המפוקפק הזה) מגיע גל הידיעות בו אנחנו מתוודעים לכך שבגני ילדים מסוימים, באזורים יותר חשוכים בארץ, לא מקבלים כושים.

ואני מבין את אותן גננות/ראשי ערים שלא מוכנים להכניס כושים לגן שלהם, הרי הכושים ידועים בזוהמה העצמית שלהם, בעובדה שהם נושאים מחלות ושהדרך היחידה לשלוט בהם זה עם רצועה כשהם עומדים על ארבע.

ביננו, אם הייתי גננת, והיו אומרים לי תבחר רוסי או אתיופי, הייתי בוחר ברוסי, כי יש להם יותר סיכוי להגיע לכוכב נולד וגם בגלל שהם גם מביאים את האלכוהול ולא רק שותים אותו כמו הכושים.

ומי מבטיח לי שלכושים האלו אין איידס, או שהם נרקומנים. גיל 3 זה הגיל הכי קריטי  להתחיל את ההתמכרות לסמים הקשים.

אני בדיעה שצריכים להקציב מכסות לגני הילדים, יענו שלגן ילדים יהיה כמות מסוימת מכל אוכלוסיה, שיהיו נאמר 2 כושים, 3 רוסים וכן הלאה. כמובן שצברים ילידי הארץ יוכלו להכנס חופשי, בלי מכסה. אולי אפילו יהיו מיונים וסלקציה בכניסה לגן, כי הרי לא לכל כושי יכול להכנס. זו לפי דעתי השיטה הכי טובה למנוע עוגמות נפש לצברי הארץ.

בתקווה לשנת לימודים רגועה יותר

והייד היטלר! (כן, סאטירה)

דחוי

הצבא באקט היסטרי של גאונות החליט כי גיוס נובמבר הוא מעל או מתחת לרמתי ולכן שלח לי ברכת גיוס נעים והעביר אותי לגיוס מרץ. כמובן שאי לי עדיין מושג לאן אני הולך, אבל למי זה אכפת. העיקר שדחו לי את הגיוס בעוד 4 חודשים. איזה אושר

דפוקים

צונאמי שטף את אסיה, הוריקן העיף את ארה"ב, ורק לנו הישראלים יש הבטחה לרעידת אדמה שתזעזע אותנו קשות ותמוטט את הבניינים על יושביהם, בינתיים אנחנו מסתפקים ברעד קליל בחורים נידחים בארץ.

על זה הפלשתינאים נלחמים?

אבטלה

יומני היקר, אני עדיין מובטל.

עכשיו אני יודע איך מרגיש תושב אופקים.