כן רבותיי, מרפי מכה ובמלוא עוצמתו.

בעוד 8 ימים אמור להיגמר לי המלווה (מבחינת משרד הרישוי, מבחינת ההורים זה יקח לפחות עוד חצי שנה או עד גיל 35- מה שיבוא קודם) אין שמחה גדולה יותר מהידיעה כי סוף כל סוף אוכל להתנייד בארץ ישראל הפורחת מבלי להעזר בשרותי התחבורה הציבורית האיומה שיש במדינה הזו, במסגרתה אגד כחלק מתהליך הפיכתם ליותר ידידותיים לסביבה משלבים קופים במקום נהגים.

אבל מה, רצון לחוד ומציאות לחוד, מחירי הדלק כפי שכולנו שמענו המריאו לשמיים, והיום כדי לקנות דלק אתה צריך למכור כליה וזה רק להגיע מחולון לת"א. כדי להגיע מהמרכז לאילת צריכים למכור את הלב (או הנשמה).

ואם זה לא מספיק, תוך שבוע-שבועיים אני אמור לקבל את הפלסטיק היפה הנושא את העובדה כי אני נהג לכל הדיעות במדינת ישראל, הפלסטיק מחליף את דף הנייר המכוער שנקרא גם רישיון זמני, ותפקידו הוא לא להכנס לאף ארנק ולהיות חסר פרופורציות לחלוטין. והרי תקופת החגים זה שם קוד לחיפוף. אין כמו חג כדי לשמוע מחברת הובלה כלשהי כי המשלוח מתעכב וכי מחשבים את זה לפי ימי עבודה ולא לפי לוח השנה העברי. והרי חגי ישראל באים כמסה ולא פזורים בסדר הגיוני לאורך השנה, כי יהודי סובל בגלל יהודי.

וכך בצער רב אני מעכל לאאט ולאט את המסקנה העצובה. את ההגה אני אוכל להרגיש כנראה בתקופה בה אנשים באמת יקנו את הווינדוס של מייקרוסופט וזה כנראה לעולם לא.

למישהו יש לבלב להלוות לי? הייתי צריך לעשות סיבוב בעיר.