איך לפני שנה בדיוק הייתי כ"כ ממורמרת ודיכאונית.
זה מצחיק אותי עכשיו להזכר בזה, כי זה היה אידיוטי לחלוטין.
אני שמחה שאני עושה את ההשוואה הזאת בין אז לעכשיו, כי ככה אני מבינה עוד יותר עד כמה טוב לי (:
אני שמחה שדברים משתנים ודינאמים, זה נותן הרבה יותר טעם לחיים, זה מספק הפתעות וריגושים.
-
חח מצאתי בבלוג שלי משהו שכתבתי לפני קצת פחות משנה:
וכל מה שנשאר זה אור הירח הטהור והעננים הלבנים על רקע שמים חשוכים ושחורים.
קצות העננים מוארים באור הירח ונותנים תחושה של לילה קדוש וטהור,
משבי הרוח הקלים גורמים לעננים לעוף על פני השמים החשוכים והשחורים,
הירח משלים את הקפתו סביב כדור הארץ
ורק את לא זזה.
לבנה ודוממת כמו בובת חרסינה,
יופיך הפך למטריד,
עינך הכחולות נכבו.
עומדת שם מהופנטת מהירח והעננים,
לא זזה, לא ממצמצת, לא שומעת, לא רואה, לא נושמת.
וכך אבד הקשר לחיים.
האמת יצא טוב, רק חבל שזה כ"כ קודרXD
-
החיים יפים!
שלום ואהבה לכולם 