שבוע עמוס עבר עלי, שבוע טוב שנתן לי הרגשה של תיקווה.

אך מנגד זה היה גם שבוע עמוס שמשאיר אותי נטול כוח.

הזיכרון והראש שמתרוצץ במחשבות אחרות מונעים ממני לזכור למה השבוע היה טוב

וזאת בגלל גורמים חיצוניים שגרמו להרבה מאוד לחץ אצל ההורים שלי בבית

והוסיפו ללחץ של השבוע (שחלקו היה חיובי).

קשה בגיל 20 בתור נער-חייל בדרכו להיות אזרח ואולי אפילו גבר בוגר

שהיה ילד שמנת, שלא ידע באמת מהם החיים (כנראה)

פתאום לגלות כל מיני דברים 

בשנתיים + שלי בצבא יצא לי לגלות הרבה דברים חדשים 

בין אם זה עלי ובין אם זה על ההורים שלי.

אבל לדבר הזה לא כ"כ הייתי מוכן, 

לצערי אני לא יכול ואין מקום לפרט יותר מידי על הגורם 

אבל כרגע הלחץ משפיע עלי 

ולא נותן לי את השקט והאפשרות לעסוק בענייני בצורה רגועה.

אני אלך להסתובב קצת לנשום אוויר צח 

ואז לישון 

בתקווה שמחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא