מידי פעם מבינים שצריך לעשות איזשהו שינוי,

שהמצב הקיים הוא לא בדיוק מה שאנחנו שואפים אליו.

במהלך השבוע האחרון הגעתי גם אני למסקנה הזו

כמובן שזו לא הפעם הראשונה שאני מגיע למצב כזה

אבל אתמול הבנתי שהשינוי הוא בהחלט בר השגה.

המצב החברתי שלי טוב מתמיד לפחות כך חשבתי

לצערי הבנתי שיש לא מעט סדקים בחבורה שלנו

אומנם אנחנו יוצאים ונהנים אבל אין בין רבונו קשר מעבר.

אנחנו תקועים מסביב לדבר מעט בעייתי.

שיחות ארוכות שניהלתי עם שניים מחברי הטובים

הגענו למסקנה שיש מקום לשינוי והשינוי הוא אפשרי.

שלושתנו חושבים אותו הדבר ובעלי אותה הגישה

אבל משהו מנע מאיתנו ללכת עם העניין הזה קדימה.

להפסיק להיות תלויים באדם אחד.

אני נוטה להאמין שמכאן אני אוכל להרגיש לראשונה בחיי

שיש לי חבר אמת, כלומר אחד שתמיד ולא משנה מה יהיה שם בשבילי

קלישאתי ככל שזה ישמע.

אם יצא לכם לראות או לא (אם בכלל מישהו קורא כאן)

בצד שמאל אפשר למצוא קאונטר שסופר את הזמן הארוך שעבר

מאז הפעם האחרונה שעשיתי סקס.

המצב כ"כ חמור שפעם אחת אמא שלי זרקה לי הערה פוגעת בסגנון

"אני אבין ואקבל את זה אם אתה הומו".

לקח לי לא מעט זמן להתגבר על ההערה הזו

אבל לא זה הנושא...

הבנתי שהבעיה שלי בכל הנושא היא הביטחון העצמי שלי

הוא די לא קיים ואני מתקשה למצוא סיבה הגיונית לכך.

אני נראה טוב - לפחות ככה אמרו לי

נשים נמצאות בסביבתי ויש לי לא מעט ידידות

אבל אני לא מתחיל עם בנות מפחד הדחיה.

את הבעיה הבנתי עכשיו נשאר לי רק לפתור אותה.

אין דרך טובה יותר מאשר להיכנס למים העמוקים

החלטתי לנסות ולחפש עבודה כברמן,

דבר שמחייב אותך לגשת לאנשים, להפגין ביטחון עצמי

לשוחח ולפלרטט עם אנשים.

כשהעבודה שלך היא מול אנשים אתה חייב להיפתח.

אני מקווה שהפחד מכישלון והרצון להצליח

יעלו על הביישנות ופחד הדחיה שקיימים אצלי

ואני אצא לדרך חדשה ומאושרת יותר

תחזיקו לי אצבעות !

שבוע טוב :)