עוד שבוע עומד להתחיל

שביזות יום א' עדיין קיימת

יהיה נכון יותר להגיד שזו שביזות כללית

יש ימים שהיא מורגשת וימים שהיא נעלמת מעט.

השחרור עוד רחוק מעל 100 ימים זה בהחלט לא מעט זמן.

אבל אחרי שעוברים יותר משנתיים ושמונה חודשים

יש הרגשה של סיום.

זה שילוב בין הרצון העז להשתחרר ולסיים את הפרק הארוך והמייגע הזה

ובין החשש ממה שיהיה שם, בחיים האמיתיים.

למזלי הרצון שלי להשתחרר גדול בהרבה מהחששות שלי,

העניין כבר עמד במבחן כשהמפקד שלי הציע לי לחתום קבע

וזכה בסירוב שכלל בתוכו הסבר מפורט ומדוקדק.

חזרתי בחמישי יחסית מוקדם הביתה

אבל במקום לצאת בערב נרדמתי מוקדם וישנתי עד הבוקר.

בכלל אני בקושי זוכר מתי יצאתי פעם אחרונה ביום חמישי

כאילו נמחק לי יום מהשבוע

התקווה היא שאני אצליח למצוא אותו בחזרה.

בנתיים עוד שבוע מתחיל לו

ואני צריך לראות איך אני עובר אותו על הצד הטוב ביותר

איך אני נהנה מהשבוע הזה !

יש לי עוד שישה-עשר שבועות, שהם תקופה לא קצרה

וחבל שלא להנות בהם.

אני מוכרח לצאת מהשביזות הזו שתקפה אותי

הפוסט נורא מבולגן

אולי מתישהו אני אערוך אותו שיהיה טיפה יותר ברור.

שבוע טוב !