זכיתי בחצי שבוע תורנות מטבח.
הגעתי עם כוחות מחודשים (למרות שכל הגוף עדיין תפוס מיום שישי)הפשלתי שרוולים
ויצאתי למלחמה, קירצפתי, שיפשפתי, הברקתי,אספתי, הרמתי, זרקתי, ניקיתי ומה לא...
ולמרות כל זה הצלחתי למצוא הנאה בתורנות.
המטבח הוא המקום שדרכו הכרתי את רוב הידידות שלי מהבסיס
ופעמיים יצא לי מזה קשר קצרצר.
אבל כמה מפתיע זו לא הנקודה שלי.
מי שקרא כאן בעבר יודע שכשהמפקד שלי השתחרר
ובעקבות השחרור שלו הפכתי להיות האחראי בצד המקצועי.
באזרחות כשאתה מקלב קידום שכזה אתה זוכה בד"כ במשכורת גבוה יותר
ובכל מיני שידרוגים. בצבא אתה זוכה לעשות פחות חצי שבוע תירונות.
נכון לעכשיו אני מבצע תפקיד של 2 וחצי אנשים,
כשמצד אחד מצפים ממני לדאוג שהמחלקה תתפקד ולא נתחפשן יותר מידי
מהצד השני אני עושה את העבודה השחורה כמו צעיר.
לדוגמא המפקד שלי מקבל מייל עם שאלה ומעביר אותו אלי, אני עונה
הוא מעביר מייל חדש שאני מכותב אליו ושולח את התשובה בשמו.
אז נכון שלמי ששלח את השאלה לא באמת איכפת מי ענה לו העיקר לקבל תשובה,
אבל לדעת שאתה השקעת כדי למצוא את התשובה והוא שולח אותה בשמו,
לא נעים בכלל.
דוגמא נוספת שהתרחשה היום,
פגישה אצל סגן מפקד היחידה
אני כזכור במטבח אז מי הולך ? המפקד כמובן
אבל איתו הוא לוקח את הצעיר החפש"ן
שכל הזמן יושב רגל על רגל ונותן לי לעשות את העבודה.
הוא סגר את הפרוייקט רק בגלל ששלחו את הפרטים כשהייתי במטבח.
זה כמו שמישהו יבנה בניין ובסוף מי שפתח את הדלת יקבל את הקרדיט.
די מעצבן שלא נותנים לך את הקרדיט על מה שאתה עושה
אבל מצד שני (נראה לי שרשמתי את שלוש המילים האלה פה משהו כמו 50 פעם)
המפקד שלי השתפר והוא הרבה יותר נחמד אלי
ולמי באמת איכפת מה חושבים עלייך המפקדים בצבא
גם ככה עוד 11 חודש זה נגמר
שיגמרררררררר כבר
(וזה עוד אחרי שהיה לי אחלה חצי שבוע)
רק עוד דבר קטן
היום נרצח בידי אחיו שחקן כדורגל ששיחק בהפועל
מהמעט שיצא לי להכיר אותו (מרחוק בעיקר)
היה מדובר בבחור נחמד וחייכן
יהי זכרו ברוך
http://news.walla.co.il/?w=/10/1011821
בבלוג זה
בכל הבלוגים
