תעצרו את החיים! אני רוצה לרדת.

על הנושא בפוסט הקודם, על המציאות המגעילה הזאת שאנחנו חיים בה, קיבלתי הרבה תגובות.

לא, לא רק בבלוג.. אלא מאנשים, שאני פוגשת ומדברת איתם יומיום.

אנשים שגם חיים במציאות הזאת..

אז או שהם טיפשים, שהם לא שמים לב מה קורה, או שהם פשוט יותר חכמים ממני, והחליטו לשנות את זה.

יש אנשים שחושבים שהם יודעים, אבל הם פשוט לא.

אף פעם לא נדע מה באמת קורה. מי הם באמת אנשים.

כי אם כולם צבועים, איך אי פעם נוכל לדעת איך העולם באמת נראה?. מי יראה לנו אותו?.

אין דרך להבדיל, פשוט אין.

עד שאנשים לא יפסיקו להתנהג בדרך הזאת..

לאף אחד לא באמת איכפת מאחרים, זה הכל אינטרסים..

יש אנשים שעוד לא  התעוררו למצב הזה, אבל כולם יתעוררו אליו יום אחד. וכשזה יקרה? כבר יהיה מאוחר מדיי.

"ובעולם כזה, כל מה שנשאר זה לחייך,

לחייך ולסבול, לחייך וליפול.

לאט לאט עד שהכל פשוט ייעלם,

עד שתבינו כמה שיקרו לכם".

אתם יודעים מה?. כן. תחייכו לעולם!. אבל אל תצפו שהוא יחייך בחזרה..

-מיתר =)-.

למישהו בא לתת לי פרו?.