אז השנה החדשה כבר התחילה ואפשר להגיד שאני את השנה שלי התחלתי עם חיוך

בעיקר כי חזרתי לפני שבוע משבוע בטן גב בחו''ל (בורגס) עם חברים ונהנתי בטירוף! באמת, החופשה הזאת פשוט היתה מושלמת!

התכנון הראשוני היה לנסוע לספרד, אבל הבגלל שהכל נסגר דרך דילים, בסופו של דבר זה לא הסתדר ונאלצנו ''להתפשר'' על בורגס.

מה שלפני הטיסה היה נראה לנו כמו התפשרות ולא המקום שהכי רצינו לטוס אליו, סיימנו את היום האחרון באמרות כמו ''אנחנו כ''כ חוזרים לפה שוב''.

אז בקיצור, זה המקום המושלם לחברה צעירים שמחפשים חופשה זולה אבל עם קצת אווירת חו''ל באוויר.

ומה שעוד כיף במקום הזה שלאנשים לא באמת אכפת מה הגיל שלכם. זהו, בזה אני אסכם בלי לפרט יותר מדי. שלא יגידו שאני מדרדרת פה אנשים.

ומבחינת אופנה? אחרי שלושה ימים שבהם כל המבחר שמצאתי בחנויות(באסטות יותר נכון) היה חולצות עם פאייטים, חולצות בצבעים צועקים וג'ינסים עם אבנים נוצצות, התחלתי לאבד כבר תקווה מהמקום מבחינה אופנתית, וכשביום הרביעי יצאנו אל בורגס עצמה, לקניון, הבנתי שלא הכל עוד אבוד.

אמנם נשארתי משועבדת למותגים גדולים שנחתו בקניון כי הם זיהו את הפונטציאל של המקום התיירותי, אבל עדיין חזרתי מאושרת כי אחרי הכל, זה שופינג!

ואני חייבת להודות שעם כמה שאנשים דואגים להזכיר כל הזמן שבורגס זולה מאד, גם מבחינת האוכל וגם מבחינת הקניות אז טוב, זה לא ממש נכון.

מבחינת האוכל באמת שאין ויכוח בעניין, האוכל זול וארוחה מפוצצת לשלושה אנשים יצאה לנו בלחץ תשעים שקל.

אבל מבחינת השופינג? לא הכל כ''כ זול. ז''א, הצלחתי למצוא כמה סיילים מטורפים כמו למשל חולצות וגופיות בייסיק מבד טוב ב6 שקל כל אחת אבל עדיין, זה משהו שהוא לא כ''כ נפוץ.

יש המון חנויות שהפריטים בהם גם יכולים לעלות מאתיים ושלוש מאות שקל, אז קחו הכל בערבון מוגבל ופשוט תחפשו את הסיילים, אם מחפשים מספיק טוב, אפשר למצוא אחלה אוצרות (:

ועם איזה אוצרות אני יצאתי? התמונות לפניכם

*תדמיינו פה תמונה של משקפיים, תיק, חולצה ולקים ששכחתי לצלם*

וטעימה קטנה לסוף...

אם בא לכם לראות עוד תמונות - הכל בפייסבוק (:

התגעגעתי לבלוג בטירוף ובמיוחד אליכם, אוהבת את כולכם, שתהיה לכם שנה סופר מגניבה♥♥♥

*בחודש האחרון שבקושי עדכנתי (פעם אחת בקושי) כל יום היו כניסות, חיפושים מגוגל ומנויים חדשים. אין לי מושג איך להודות לכם ותאר לכם את השמחה שלי באותם רגעים. מתה עליכם, בשיא הרצינות*

-תסלחו לי על השפה הפלצנית, אני מעתיקה את זה מהתיקיית פרויקט שלי. -

מגיל צעיר, אופנה היא אחת האהבות הגדולות שלי בחיים ואחד התחביבים העיקריים שלי.

בין אם זה לקרוא במגזינים ובלוגי אופנה, לצייר סקיצות לדגמים שעולים לי לראש, או סתם לעמוד מול הארון בבוקר ולבחור מה ללבוש.

לכן, מהרגע הראשון שבו הודיעו לנו שהגיע הזמן לבחור נושא לפרוייקט גמר, ידעתי ללא צל של ספק שנושא הפרוייקט יהיה קשור לאופנה.

את החודש הראשון העברתי ברעיונות, סקיצות, ובמה אני הולכת להתמקד, כי ''אופנה'' זאת מילה גדולה מדי בכדי להכיל פרוייקט שלם.

אחרי הרבה חשיבה והתלבטות, החלטתי שאני אקח את הפרוייקט לאופנה מהצד שלי, הצד של המידות הגדולות.

ברגע שהגעתי להחלטה הסופית, וסימנתי לעצמי במה אני הולכת להתמקד, הכל הלך ונעשה קל יותר.

בישראל כמעט ואין מענה לכל אותן צעירות מלאות שרוצות לקנות בגדים שיתאימו לגילן,

לכן החלטתי שאני אעצב ליין חולצות למידות גדולות לנערות, כי מי כמוני יודעת כמה זה קשה לנערה במידה גדולה למצוא משהו שהיא באמת תאהב, באמת יחמיא לה, ובאמת יגרום לה להרגיש טוב עם עצמה.

את הפריטים בליין החלטתי לעצב בסגנון אורבני.

החלטתי ללכת על הסגנון הזה מכיוון שמטרת הליין היא ליצור פריטי קז'ואל ליומיום שיתאימו לחיי הנערה המתבגרת.

הסגנון מאופיין לרוב בצבעים בוהקים בשילוב פריטים בצבעים מונוכרומיים, גזרות מעניינות, מעט ''זרוק'' אבל עדיין אלגנטי ומחמיא.

אני שמחה מאד שיצא לי בסופו של דבר לעסוק בפרוייקט הגמר בנושא שקרוב אליי ואני באמת מתחברת אליו.

אנשים שמגיעים לראות תערוכה, או מיצג, הם תמיד רואים רק את התוצאה הסופית, ולא משנה כמה סרטונים ותמונות של תהליך העבודה ישימו ליד התוצאה הסופית, אנשים מהצד לעולם לא ידעו את התהליך האמיתי והפנימי שעבר על האמן בזמן העבודה.

כל הסימני שאלה הגדולים שרצים בראש ללא הרף, כל החוסר וודאות לגבי איך להציג את הכל בצורה הכי טובה שיש, ולנסות להעביר לקהל את רצון האמן... אלו דברים שלעד יישארו רק בראשו ונפשו של האמן.

בתחילת הפרוייקט הייתי שלמה עם עצמי ועם בחירת הפרוייקט שלי במאתיים אחוז, אך לאט לאט, כששיתפתי אנשים מהצד, ואפילו אנשים שקרובים אליי, הביטחון שלי לגבי הפרוייקט ירד.

התגובות של האנשים היו מעורערות וגרמו לי לחשוב פעמיים לפני כל צעד שאני עושה.

בעיקר כל התגובות הנ''ל היו מחששות על כך שאני לא הולכת על בטוח, וזה לא הזמן להתנסות בדברים חדשים, אך בדיוק מאותן תגובות, שאבתי את הכוח שלי להמשך הפרוייקט. ואני חושבת שעכשיו, בסוף הפרוייקט, כשהכל כבר מוכן ואני יכולה לעמוד בצד הפרוייקט ולחייך, אני יכולה להגיד בלב שלם שהוכחתי לכולם שאני יכולה.

קרדיטים

שלמה ואייל כץ על העזרה עם בניית חלון הראווה

דוריס ברנט על העזרה עם התפירה

טדי אלון על הצילומים ללוקבוק

ולכל מי שתמך בי לכל אורך הפרוייקט.

תודה!

ולאחר כל זה, הגיע החלק הבאמת מעניין של הפוסט, התמונות!

תמונות של החלל:

תמונות קלוזאפ:

ולבסוף... כמה הצילומים שהצגתי בלוקבוק:



פוו, זה היה ארוך...

מקווה שאהבתם! אני אשמח לשמוע מה דעתכם וביקורות ועצות לשיפור יתקבלו בברכה.

אוהבת אתכם המון, חג שמח שיהיה ♥

נ.ב- קיבלתי 100 בפרויקט.