כתבתי פוסט ממש נחמדאתמול
ואז חזרתי היום
וכתבתי קצת המשך דיכאוני בעקבות המאורעות האחרונות
והכל נמחק לי.
מסקנות:
אהבה זה חמוד. אבל אני לא מאמינה באהבה.
הלוואי והייתי מאמינה באהבה.
הלוואי ויהיה מישהו שיגרום לי להאמין באהבה.
והכל גרוע. הכל באמת באמת גרוע. אם הייתם שואלים אותי מה קרה כנראה שלא הייתי יודעת לענות לכם מרוב שפשוט הכל דפוק.
בבקשה, קחו אותי
תתעללו בי
תערפו את ראשי לעיני כל
מה זה שווה כבר, כל ההשקעה הזאת
אם היא מתנפצת לרסיסים ברגע של חוסר אכפתיות?
נמאס לי. אתם מכירים את זה? כשבאמת נמאס לכם? באמת באמת?
פאקינג נמאס לי.
כתבתי גם שאני שונאת להיות תבגרת. כל הדרמות והכל. פיכס.