בין השוקולד לוניל

במקום שאין בו קיץ
טבע היום
המרחק הפך עמוק
כשהוא בינתיים, מתבלבל

במקום הריק בינתיים
בונה קירות
מחפשת לעצמי הגנה

אתה בין הסדינים
חושב עלי שאהיה בסדר
וזה כל כך מוזר
שהחולשה נשארת שוב לבד

כמו משוגעת שורטת קירות
מתפנקת, משתוקקת, יפה בשבילך
משוגעת אני, חוצה את הגבולות
נוטפת געגוע, נסגרת בשתיקות

במקום בו שעת ביניים
נפל היום
השחור של הרחוב משתכר

אתה בין השמיכות
בטוח שאהיה כלואה בשקר
וזה כל כך מוזר
שהעוצמה פוחדת מעצמה

כמו משוגעת...