בין השוקולד לוניל

מנסה להתמודד עם כל יום ביומו, אבל נשבעת לכם, לפעמים כמה ימים מתנפלים עלי בבת-אחת.

קמתי הבוקר מאוחר , מאוד מאוחר,  לא זוכרת אם השעון צלצל או לא, אבל כשפקחתי

את עיני, חשכו עיני.

מייד עשיתי את הדבר השקול, ההגיוני והתרבותי להפליא, קפצתי מהמיטה וצרחתי לכיוון

הבנות מאחרים, מהר לקום. הן מצידן קמו כשבפיהן טענות

המצריכות מייד התערבות של עובדת סוציאלית....איזה אמא את ...מה נעשה...

חמישה לשמונה בבוקר  אנחנו סוף- סוף במכונית  כשהקטנה לא מפסיקה לזפזפ לי באוזן.."אמא אני מאחרת".

מכיוון, המזל יצא לגימלאות היום, אני מנסה להניע והאוטו משיב בקול דממה מעיקה.

עברתי לתפילות, תחנונים ואפילו נדרים להצביע לש"ס בבחירות הבאות, אבל דומייה.

שלחתי את הבנות לביה"ס ברגל עם פתקי התנצלות למורות ואח"כ מכיוון שאני אישה הגיונית

פתחתי את מכסה המנוע , גם כי אני נורא משוויצה שאני יודעת לפתוח אותו וגם כי זה הכי

הגיוני לעשות בעת תקלה לא?!  הבטתי פנימה מאוד התרשמתי מכל הצנרת ,אבל ממש לא

מצאתי את החץ עם ההפנייה לתקלה ולכן באורח הגיוני לגמרי העמקתי מעט את מחשוף

הגופייה שלי, ברכתי את אלוהי הפוש-אפ  ועטיתי על פני הבעה של נקבה במצוקה.

בסתר לבי פינטזתי, שיעצור לי אחד מסוקס שחור תלתלים ונבון, אבל קבלתי דגם של

אינסטלטור שחור תלתלים, בעיקר באוזניים.

השחרחר שלי מייד לקח פיקוד וכל שאלה שלו התחילה במלה "בובה"

וכן, בובה ממלאת מים בקביעות(לא רק בשפריצר) , בובה יודעת גם שצריך לבדוק שמן מדי

פעם  וכך הלאה והלאה  איך ששמחתי שהוא היה כל-כך גאה בי.

מייד הוא איתר את התקלה קרע, מרט , חיבר ואמר "זהו בובה את יכולה לנסוע עכשיו למוסך"

בובה קצת ספקנית נכנסה למכונית ,ואכן האוטו מניע. הודתי לו מעומק לבי,שכמעט והציץ מן

הגופייה ויצאתי למוסך כשכל הדרך  אני מדמיינת את החשבון המפלצתי שאקבל במוסך.

הרי כולנו נדפקים במוסך גם גברים וגם נשים ההבדל הוא, שהגבר יודע מה שמות החלקים

שבגינם הוא נדפק ואילו את רוב הנשים  (לפחות את האישה הזאת)זה ממש לא מעניין.

לפני שהגעתי למוסך החלטתי החלטה מנהלית להשאיר את המחשוף למטה, לא יכול להזיק

אמרתי בלבי.

ושם לתדהמתי גיליתי שהמזל התארח. המכונאי הביט, המהם בקול רם ,לקח חתיחת קטנה של

איזולירבנד  חתך, עטף, גלגל, בדק ואמר לי "זהו בובה הכל תקין סתם חוט שהתנתק סעי

לשלום"  וכמה זה עולה לי קירקרתי בגרון ניחר (קטנת אמונה שכמותי) " כלום, זה בחינם"

ומשום, שחינם זה מחיר, שאני בהחלט מסוגלת לעמוד בו, הודתי לו וטסתי משם בחריקת

צמיגים פן יתחרט ויחשב שחתיחת סרט דביק + עבודה+ מ.ע.מ שווה ל1500ש"ח.

ומכיוון, ששמתם לב שאני אישה מאוד הגיונית, נסעתי לקניון לבזבז את הכסף שהרווחתי

במוסך  .

מי אמר שזה לא בוקר נפלא?!