שנים מאז שאני זוכרת את עצמי, כמודעת פוליטית (ובאזורנו זה קורה בגיל שנתיים) אני מחזיקה בדיעות שמאלניות.כן, אני מודה, הייתי שמאלנית גאה.
לא שמאלנית יפת-נפש, כי נפשי לעיתים : מדוכדכת,קצרת-רוח, עדינה, נחמדה וכו..
נו טוב, שמאלנית נאה.
גם לא שמאלנית מסריחה, כי אני מקפידה להתקלח על בסיס יומי (בקיץ לפעמים גם פעמיים ויותר).
אם כך סוכם ,שהייתי שמאלנית נאה וגאה.
כבת לאם ניצולת שואה, סברתי ברוב תמימותי, שהיהודים לא יכולים לשמש בתפקיד הכובש האכזר.
אני מודה לבושתי, שלבי היה עם פאטמה, שנאלצה להתעכב במחסומים כשכרסה בין שיניה. ריחמתי על מוחמד הקטן המתרוצץ בעזה ללא אוכל בפיו ועל אביו קשה היום, שלא מוצא פרנסה לבני ביתו.
תמכתי בחום באירגון 4 אמהות ו 8 אבות ובאמת ובתמים האמנתי, כי אם רק נוכיח להם שפנינו לשלום, הם יקלטו את המסר שלנו, יפנימו וירצו להושיט יד, אצבע ,או אפילו ציפורן קטנה לשלום.
מראות ההתנתקות מגוש קטיף זיעזעו אותי בעוצמתן, אך שכנעתי את עצמי שהכל למטרת-על קדושה, שהרי בעיני, אין אדמה מקודשת, רק ערך החיים מקודש.
והנה, אנו הושטנו שתי ידיים לשלום, עשינו ארצה, כשכשנו בזנבנו לקול מצהלת ארה'ב ואמריקה וכתגובה זכינו במטחי קאסמים לשדרות ולאשקלון. והשיא ממשלת חמס נבחרה.
גם אז, לצערי, עדיין לא הפנמתי את הבשורה (לא של יוחנן המטביל, אלא של הנייה הדביל) הבשורה גברותי ורבותי, שאין ,פשוט אין עם מי לדבר.
הם פשוט מעדיפים לזרוק אותנו לים, רצוי מוקפים במדוזה או שתיים ועדיפות ללא מצופים (מומלץ לא לגלות לילדים).
כתוספת, קם לו בוקר אחד העכברוש מלבנון, כנראה, שנמאס לו לכרוך את הטיטול על ראשו והוא החליט להתהדר במרכולותו החדשה, שרכש ב5 שנים האחרונות מהאירנים, שגם הם לא חובבי ישראל מוצהרים.
ואם תשאלו אותי מתי, באיזה רגע שמעתי את קריסת מערכות השמאלית הנאה-גאה שלי, זה קרה ביום שקטיושות ופג'רים חדרו אל הצפון האהוב עלי.
מצטערת פאטמה, לא מעניין את התחת שלי ,אם את ומוחמד נתקעים במחסומים, לא מזיז לי יותר, כמה אתם מדוכאים. את ורבים שכמותכם בחרתם בארגון הבא להשמידנו.
לא מזיז לי את קצה הפופיק כמה לבנונים חפים מפשע נהרגים בהפצצות, מי שנותן לקומץ קטן לתזז אותו, שיהא מוכן לשלם את המחיר.
כי גם אני, כמו כל אדם, כשדוחפים אותו פעם אחת יותר מדי אל עבר הצוק, הוא מתעורר מקפאונו ומתחיל לדחוף בחזרה.
איפה, איפה אתה ליברמן דה, האוכל לבכות על כתפיך האיתנה ולומר חטאתי, פשעתי מחל לי?
האמנם, הוא בין היחידים שהשכיל להבין, כי רק בכוח הזרוע יבינו?
ולא, אל תטעו, הם לא רוצים אותנו בגבולות 67, הם לא רוצים אותנו כאן בכלל.
הם רוצים לחזור לגבולות 586 לפנה'ס (גלות ישראל) ויותר עדיף 720 לפנה'ס (גלות יהודה). אז היתה ישראל נטולת יהודים.
עדיין אני מחזיקה בדעות הפילוסוף הובס, שטען, כי יצר האדם טוב מנעוריו, אך יותר מכל היום אני בדיעה, כי הבא להרגך, השכם להרוג את האמאמאשלו.
אני מוכנה לתת לממשלה גיבוי מקיר לקיר, אם רק תשכיל ללכת עד הסוף.
אני מוכנה לשבת במקלטים, אם צריך וכמה שצריך (למרות שאצטרך לסבול את השכן הנוראי מקומה ג').
אני מוכנה לסתום את הפה שלי (זאת בכלל הקרבה למי שמכיר אותי) ולא לבקר את ראש- הממשלה, או שר הביטחון.
אני מוכנה לא לשמש כפרשנית ללוחמה צהלית
אני מוכנה לסבול עכשיו , עד שהבעיה הזאת תבוא לפתרונה.