בין השוקולד לוניל

שש בערב והי"ד נזכר לפתע פתאום,  שיש לו בנות . מתקשר ומחליט לקחת אותן (הריעו לו ) , הוא אפילו מבשר שילך  איתן לאכול ארוחת ערב

ואו , הוא הפנים שהן גם אוכלות לפעמים, (כבר ממליצה עליו להדליק משואה ביום העצמאות).

אני כבר זוממת על הזמן שיהיה לי קצת לבד עם עצמי. מאז שהחופש הגדול התפרץ לחיינו , אין לי רגע דל . כל היום הבית מלא בילדים.

המתבגרת שלי שומעת מוסיקה בקולי קולות, מצחקקת לה בטלפון, או פולשת למטבח עם חברותיה.

הקטנה, שתהייה לי בריאה, מהרגע שהיא מקיצה מהשינה , היא לא סותמת  לשנייה. היא מדברת, שרה, צוחקת, קופצת, רצה, עושה גלגלונים . נשבעת לכם, עד שהיא נרדמת,  אני כבר פוזלת מהתזזיתיות שלה.

שתיהן מעדיפות שחברים יבואו אלינו והקטנה בכלל מאמינה בכנופיות בקיצור, הבית שלי הפך לתחנה מרכזית.כבר לא מסוגלת אפילו לשמוע את המחשבות שלי.

הי"ד עומד בהבטחתו ובאמת מגיע (דקה דומייה לכבודו) ושקט משתרר בבית.

שוקלת מה לעשות, ארבעה ספרים לקחתי מהספרייה, אבל לאחרונה לא מסוגלת להתרכז בקריאה.

אני מכבה את המחשב, מנתקת טלפונים ומדליקה את המזגן. מתלבטת איזה דיסק לבחור, בא לי על משהו קיטשי.  שמה חוליו איגלסיאס. איך שהשרמנטי שר לי "נאטלי", אני מברכת אותי על הבחירה המוצלחת, הסאכריניות הזאת עושה לי טוב בגוף.

הולכת למזוג לי כוסית יין אדום, בשביל הדאווין שלי עם עצמי, אני בכלל לא שתיינית. נותנת לסנואי ללקק קצת יין, שגם היא תתפוס ראש, מגיע לה אחרי כל הג'ננה שהיא עוברת כאן.

בגופייה קטנה ותחתונים נשפכת לי על הכורסה, עוצמת את עיניי ומחייכת לי בשמחה. כמה התגעגעתי אלי, משוחחת איתי על הבחירות שלי בחיים, על האנשים, שמקיפים אותי ואני מבסוטית מעצמי. ממש רגע מתוק של שלווה.

__________________________________________________

היא כתבה שיר, שנגע ללבי.

את הכתבה הזאת חייבים לקרוא.

___________________________________________________________________