בין השוקולד לוניל

כבר כמה ימים אני מתאווה לזה :

לחם טרי,

לא הלחם האנורקטי, מהסופר,

אלא כיכר לחם טרייה.

שתי פרוסות גזורות עבה עבה,

באמצע שכבה עבה של "השחר העולה"

ו.........דקת דומייה לזכר העונג הצרוף.

אם לא הייתי חסה על התחת שלי,

הייתי תוקעת עוד אחת בחדווה רבה.

זהו

היום עוד ק"מ לצעדה ,

ככה זה בחיים ,צריך לדעת לשלם את המחיר

על תאווה.