בין השוקולד לוניל

איך שאני אוהבת את ההתנהלות השבתית הזאת. הכל ב"איזי" אני קמה מתי שבא לי, הבנות כבר גדולות. סוף-סוף אני לא צריכה לקום ב 6 בבוקר, גם בשבת.

אין את הטירוף של הבוקר, הריצות, ההקפצה לבתי ספר, לעבודה.

אז קמתי לי בסביבות 11 בבוקר לקפה , כי אין כמו הקפה של הבוקר, חזרתי לשתות אותו במיטה, הבנות קפצו לבקר וככה קישקשנו לנו במיטה.

אני אוהבת את הרגעים המתוקים האלה איתן, את הצחוק והבדיחות המשותפות שלנו, את המשפחתיות הקטנה, שאנחנו מייצרות למרות שאנחנו במבנה חסר.

שיחת טלפון קוטעת אותנו, הי"ד רוצה לקחת את הבנות לטיול    

יפה לו, שהוא נזכר לפעמים בבנות שלו. הן מתלבטות אם ללכת איתו או לא, אני לא מתערבת ,נותנת להן להחליט לבד.

לבסוף נופלת החלטה, הן מסכימות, אבל מציבות לו תנאים, שאם יאחר להן, כדרכו בקודש, הן לא באות. אני גאה בהן על ההתנהלות איתו וכבר מפנטזת על יום של שקט עם עצמי בבית, אז פנטזתי..

אחרי חצי שעה חברה מתקשרת להזמין, ככה בספונטאני ,כמה חברים לארוחת צהריים משותפת, כשכל אחד מביא משהו אחר.

תוך שעה אני עם החרוב במכונית בדרך לשם, יום שמשי, מוסיקה טובה מתנגנת לנו ברקע ,אני מלטפת לו את העורף ,רק משום שהוא איש מאוד לטיף  , מדברים ומאושרים לנו מהביחד.

נסתרות דרכי ההתמזגות בין אנשים, מה שהחל כפלירט , צמח לחברות טובה ולאהבה.

מגיעים לבית של חברה טובה , שאני מאוד אוהבת.  כל אחד פורק את הסחורה שהביא ומבשלים יחד ארוחת שבת. אני שוקדת על מרק העדשים שלי, בין לבין אנחנו יושבים צוחקים, מדברים ובעיקר נהנים להיות יחד.

שלוש נשים בגומחא קטנה במטבח, מבשלות, צוחקות ומרגישות הכי טוב שאפשר אחת עם השנייה.

הרבה יין, שנדי, אוכל טוב ובעיקר אנרגיות של אהבה עטפו את השולחן הגדול

שפתחנו לנו ואני רק חשבתי, שיש לי כזה מזל, שפגשתי באמצע החיים, כזאת חבורה של אנשים מקבלת, מפרגנת ותומכת , שמקבלת אותי כמו שאני, על מגוון השריטות שלי .

לאינדי האישה הצחקנית , שפתחה את ביתה, מטבחה, לבה ולזוגה תכול העין.

לסבטה ב'  שרק לאחרונה הצטרפה אלינו ומייד מרגיש לנו טוב יחד ולזוגה בעל המנופים 

לסבטלנה אהובתי ותאומתי לטירופים, שהתחככה עמי במטבח.

לקונדסון ,שהוא כמו אח לי

לורד ולבדד הזוג הכי ותיק והכי מתוק.

ולחרוב המדהים, שעושה לי טוב בנשמה וגם במקומות אחרים

אוהבת אתכם מאוד, תודה על שבת משפחתית ואוהבת.

מוקה