בין השוקולד לוניל

הוא שאל אותי, איך הגעתי לבלוג שלו, האמת, שאיני זוכרת.

עניתי לו, שכנראה הייתי צריכה להגיע אליו.

מרגע, שהגעתי לאבא של עמר, נשאבתי לקריאה, הצטמררתי, בכיתי, כי יש משהו במה שקרה לו, שהוא טבוע בפחדים הכי עמוקים בהוויה ההורית שלי.

בקשתי את רשותו, לחשוף את הבלוג שלו בפני כולכם, כי אני בטוחה, שאתם תציפו אותו באהבה, כמו שהוא זקוק לה.

עדיין זוכרת מה, שסיטי אמר בתום מסיבת ההפתעה שלי "בישרא יש אוסף של אנשים מוכשרים ומדהימים באנרגיות שלהם" (אני מקווה שציטטתי נכון)

אתם לא חייבים להגיב כאן, רק לכו לבקר ולעטוף את האיש היקר הזה באהבה.

אוהבת אתכם

מוקה

******************************************************************

תודה חברים שלי, על התגובות החמות כאן ושם, אבל ה"אישיו" הוא לא אני

אלא אבא של עמר.

אוהבת מעומק לבי.