בין השוקולד לוניל

ליל אוגוסט, ירח מלא בפאתי מערב.
מאיר שמים, שופך אורו על הים.
פס כסף הנמתח אל רצועת חול.
חול לבן, גבר ואישה עומדים.
חבוקים, מתנשקים ונוגעים.
אט אט, בגדים מוסרים.
אדם וחווה, על חוף בראשית.
במתינות, כורעים הם על ברכיהם.
ידו אוחזת ברכות עורפה.
משכיבה על החול החם.
אדוות הגלים, על החוף.
מלטפות כפות רגליהם.
מצננות תשוקתם הלוהטת.
שפתיו גולשות במורד צווארה הענוג.
יורדות אל חמוקיה, שדיה ופטמתה.
ידיו לוטפות את קמורי ביטנה.
את עיגולי מותניה.
ידה אוחזות ראשו, שערותיו.
מוליכות אותו, בעדינות.
אל בין רגלה, הגלים.
שוטפים כפות רגליה, קרסוליה.
כבמשחק אור וצל, מתערבבים.
חום גופה עם צינת הים.
שפתיו ולשונו, טועמים חמדת ירכיה.
מטפסים במעלה, גבעת אהבתה.
מעין תשוקותיה, נקטר האלוהים.
הבוקע, מגופה.
אל כפתור מאווייה, לשונו נצמדת.
מוליכה נפשה, רוחה הגועשת.
אל פס הכסף, של הירח.
המוליך אותה אל....
הים,
השמים,
הכוכבים,
עד למפץ הגדול, של הבריאה.
כמעשה בראשית.
גופו עולה, מכסה ועוטף גופה.
לבשר אחד, המה נהיים.
והיא בקסמה, מוליכה אותו אל.
פלאי הבריאה, אל שמים ראשוניים.
יחד, כמעשה בראשית, הם מתפוצצים.
המפץ הגדול, מעשה בריאה.
ילד , נטמע בגופה !