בין השוקולד לוניל

הרבה אמוציות נשפכו בפוסט הקודם ,גם בתגובות, משום מה, לא יכולתי להגיב לכם.

זה לא אומר שלא קראתי כל תגובה שלכם בתושמת לב ובהוקרת תודה.

לוקחת לי פסק זמן קטן מהבלוג שלי, לא מישרא!, קצת זמן פציעות.

יותר מדי קורה לי לאחרונה, זקוקה קצת לשקט שלי עם עצמי.

יותר מדי אנשים, שאיני חפצה בהם, מחטטים לי בבלוג, קוראים לי את הנשמה, לא רוצה לתת להם כניסה לנשמתי.

למזלי, התברכתי באהבת חברים יקרים, באהבתו העצומה של האיש שלי, רוצה להתעטף באהבה הזאת ולחשב את צעדיי הלאה.

במהלך החודשים האחרונים ישרא הפכה לבית חם בעבורי, הכרתי ועדיין מכירה כאן את האנשים הכי איכותיים שפגשתי בחיי.

אוהבת אתכם, תודה שהארתם את חיי, אמשיך לבקר אתכם, אצלכם.

ובנתיים, כמו שטליק ושדות אומרים, תהיו טובים.

שבת-שלום

אוהבת מאוד

מוקה