בין השוקולד לוניל

אתמול לאחר שהמשפט הסתיים, יצאתי החוצה ,שמש חורפית זרחה בשמים, עמדתי כמה שניות בשקט והתחלתי לנשום.

 כל האוויר שהתכווץ בי השתתחרר ויכולתי לנשום ברווחה.

נכנסתי למכונית, שמתי את הדיסק של קרן פלס, בקולי קולות (כמו הצ'חצ'חים ), בדיוק כמו שאני אוהבת ונסעתי לכיוון הצימר הפרטי שלי.

מה יש במקום הזה, שגורם לי שלווה והתרוממות רוח? אולי זאת רצועת הים הפרטית, שנחה לה בסמוך, אולי זה כל הירוק שחסר לי בעיר , או השקט שרועם שם בכל פינה  ואולי זה הוא, שאהבתו עוטפת אותי בשכבת הגנה.

ישבנו ,הוא ואני מול חלון קרוע לים, אכלנו יחד ארוחת צהריים, הבטתי בירוק של עיניו והרגשתי, שאני חוזרת הביתה.