בין השוקולד לוניל

רק ילדים יכולים לצחוק, לכעוס, לבכות, לחבק, לריב, להשלים ולהתעודד - והכל תוך חמש דקות.

רק ילדים יכולים לגרום לך להתגעגע בשישבת ליום ראשון - אפילו שאתה יודע מה מחכה לך בעבודה.

רק ילדים גורמים לך להוציא מהגרון קולות, רעשים וצלילים שבסיטואציה אחרת היו מביאים אותך לאשפוז.

רק ילדים יכולים לחיות חודש שלם על במבה - ועוד לדרוש תוספת.

רק ילדים יכולים להכריז על פרוץ מלחמת העולם הראשונה כשמנסים להכניס אותם לאמבטיה - ועל פרוץ מלחמת העולם השנייה כשמנסים להוציא אותם משם.

רק ילדים יכולים לרצות כל כך חזק משהו - שאפילו הם לא יודעים מהו.

רק ילדים יכולים לצייר עיגול - ולספר לך שבציור רואים את המכשפה נלחמת בדרקון שעף בתוך היער השחור.

רק ילדים רוצים להיות עשירים - כדי שיהיה כסף לממתקים.

רק ילדים יכולים לבקר ב"בית חלומותי", לקפוץ לבניאס, לקרוע את הלונה-פארק, לאכול בבורגר, לשכור סירה בירקון - ובסוף היום לבכות שלא הסכמת לקנות להם ארטיק.

רק ילדים כל כך רוצים להיות גדולים.

רק ילדים יכולים לגרום לכם להתנהג באופן ילדותי - ולהרגיש נפלא עם זה.

רק ילדים מסתדרים ביניהם נפלא - עד שאתם מפריעים.

רק ילדים מחכים חודשיים ליומולדת, סופרים את הימים, חולמים על המתנות, לא נרדמים מרוב התרגשות בלילה שלפני - ובסוף מבלים את המסיבה עצמה בלבכות ולשבת לכם על הברכיים.

רק ילדים רוצים לעשות הכל לבד - חוץ מלהיות לבד.

* קיבלתי את הקטע במייל וכל-כך הזדהתי...