בין השוקולד לוניל

לפני כשבוע יצאנו מביה"ס, של קטינה שלי  לטיול משפחות לירושלים כולל ביקור בכותל

לא נגעתי..

אני – את יודעת אנחנו נהייה בכותל, את רוצה לתת לי פתק , שאשים לך?

בכורה – אין צורך אמא, הייתי השנה בכותל וכבר שמתי פתק

אני – את יודעת, שאת יכולה לשים עוד פתק, אין הגבלה...

בכורה – לא אין צורך, אני לא אוהבת להטריד יותר מדי את אלוהים.

אתמול בערב, אני שוכבת לי בלשכה שלי (חדר השינה) ושומעת את הקטנה שלי ממלמלת לעצמה שוב ושוב.....

לא נגעתי 2

היא – זין, זין, זין, זין....

אני – בתדהמה  מה את אומרת?

היא – אמא מה את בלחץ, אני פשוט מחפשת את הזין במחשב, מה את לא מחפשת לפעמים את הזין במחשב...

אמא שלה לעצמה... לא רק מחפשת, גם מוצאת, המון זיינים...

התעצלתי, התבטטתי, מרחתי את הזמן, אבל לבסוף גם ניקיתי והרי הממצאים:

א.      הצבע המקורי של התריסים שלי הוא לבן ולא חום כמו שחשבתי

ב.      הוילונות שלי נהפכו ללבנים אחרי הכביסה, אני מקווה שזה בסדר...

ג.       אם היינו נופלות לאי בודד , הבנות ואני, היינו יכולות להתקיים ברווחה רק ממה שמצאתי מתחת לספה בסלון.

ד.      ניקיון, זה דבר שצריך להחזיק מעמד לפחות חודש חודשיים...

קושייה, יש מצב שאני אבין למה לכולם מופיעה תמונה מדליקה בגרביטר ולי רק הג'י ההפוך המעפן הזה?

אני מקווה, שכולכם מסודרים בליל הסדר, הבנות ואני במקום שהכי מרגיש לנו משפחה, אצל אישתי אהובתי, שבאופן טבעי כבר כוללת אותנו במשפחה. (תודו שבחרתי לי משפחה לתפארת...)

   חג- שמח חברים שלי