בין השוקולד לוניל

בזמן האחרון הידלדלו לי מעיינות הכתיבה.

לא בא לי לכתוב, כמעט ולא נכנסת למחשב, אולי זה החום שמייבש כל חלקה טובה במוח שלי, אולי אני עסוקה כל הזמן בזוגיות שלי, בבנות ובכלבה שאוכלת  לנו את כל הבית ואולי יש גם גיל הבלות להשראה?

הפכתי להיות פאקצה מפונקת, כל רגע שאני לא במזגן, אני הופכת להיות מסוכנת לבריות.

החיים שלי ממש קשים לאחרונה, אני קמה כל בוקר בסביבות הצהריים (רחמנות ,אני יודעת)

מייד מדליקה את המזגן בסלון ונערכת להכין לבנות ולי ארוחת בוקר מהסרטים.

אחר-כך כשכרסי השמנמנה כבדה מארוחת הבוקר, אני צופה קצת בטלוויזיה וחושבת מה עושים לאן הולכים (כמובן רק פעילות מזגנית).

שלשום בערב ביליתי עם המאהבת שלי, בערב מדהים  של בישולים, שיחה וצחוק.

היום קבעתי עם אשתי ליום כייף בים, בחוף ים פרטי משלנו ,אח'כ נשב בדשא לאכול ארוחת ערב.

אז תהיו רחמנים עם התגובות שלכם, לא קל להיות בטטה