בין השוקולד לוניל

תודה לכם חברים, שבאתם מקרוב, מרחוק, ממאוד רחוק לחגוג איתי, אי שם ליד הים , את יום-ההולדת שלי .

היה איזה רגע אחד שהאדום של השקיעה התערבב עם התכלת של השמים , הסתכלתי על השולחן הארוך שלנו, על כולכם, על מגוון החברים שלי והלב שלי נמעך מרוב התרגשות, הרגשתי כל-כך נאהבת, כל-כך מבורכת.

אני פשוט מוקירה ואוהבת את הנוכחות של כל אחד ואחת בחיי.......תודה.....

לומדת...

לומדת לנהל יום עבודה בין :12-10 שעות

לומדת לסמוך על הבנות שלי והן לא מכזיבות . הן למדו שאי אפשר להתקשר בכל רגע לאמא, אפשר לסמס ואז כשהתחת שלי מרטט, אני הולכת לפינה לנהל את חפ"ק בית.

לומדת להתרגל לקוד הלבוש המחוייט והצנוע  הציצים שלי עוד בהלם

לומדת לתת שירות לאנשים מהעשירון העליון וזה מצריך לגייס את כל מאגרי הסבלנות שיש לי במלאי .

לומדת להשתלב בפקקים של איילון ולהבין שגם אנסה לקצר דרך מטולה עדיין יהיו פקקים.

לומדת לוותר על פאסון  העקבים, כי אז אני חוזרת ברגליים שבורות .

ובעיקר גאה בי שאני לומדת למתוח את גבולות האפשר שלי .