בין השוקולד לוניל

הלוואי שלא היית יודע לומר לי את כל המילים הנכונות............

הלוואי ולא היית יודע לגעת בי ,כמו שרק אתה יודע לגעת.........

בחיי ,כמה שאני לא סובלת אותך ,מרוב שאני אוהבת אותך..........

*אומרים שבני זוג מתחילים להיות דומים זה לזה, עם הכביסה אני כבר ישנה, מתקלחת עם אותו סבון רחצה, מכבסת עם אותו סבון כביסה,  עכשיו נדבקו לי גם הנקודות....................

אחת מעבודות ה"מַעָץ" שאני אוהבת לעשות בבית, הוא שטיפת כלים.

מול הכיור קרוע לו חלון ענק, שיח רחב מסתיר את הבתים ממול, מן זיוף פסטורלי שמעודד אותי  לדבר עם עצמי.

בעודי שקועה ביני לביני, אני שומעת פתאום את הקטנה מהסלון, אמא לא מצצה אף פעם   ומייד אח'כ...אמאאאאאאאא נכון שלא מצצת כשהיית קטנה?

כשהיית קטנה אף פעם לא מצצת אצבע?, עד כמה שזכור לי עניתי, לא מצצתי כשהייתי קטנה.

חשבתי שסיימנו את דיון המציצות של אמא שלה , אבל היא בשלה, חברה שלי סיפרה לי שאמא שלה מצצה עד גיל מבוגר.

באמת? עניתי בפליאה, וחשבתי על האמא המוצצת הזאת, מייד התעניינתי מה זה גיל מבוגר, בקריטריונים של ילדה בת 10, פששששששש באמת מוצצת האמא ההיא.

ואם לא מצצת כשהיית קטנה, אז בטח לא מצצת כשגדלת, המשיכה בלוגיקה שלה, חבל שאי אפשר לשאול את סבתא בקשר לזה.

למה עניתי באירוניה, זה יהיה נפלא, אם אחרי הפיצוץ האחרון תתקשרי לסבתא ותשאלי אותה אם אמא מוצצת.

אני לא מצצתי כשהייתי קטנה וגם לא אמצוץ כשאגדל, סיכמה הקטנה בקול נחוש......אופטימית הבת שלי....

שבת נפלאה, חברים שלי

הוא מבוגר ממני ביותר מעשור, איש שהחיים הפליאו בו את מכותיו

ולמרבה הפליאה, הם לא הכניעו את נפשו.

נפש מעודנת, רגישה, רכה ומכילה, שמתובלת בהרבה נסיון וחוכמה.

התחלנו לדבר בטלפון לפני כמה חודשים שיחות ארוכות לעיתים רק מהשלום הראשוני, הוא הצליח להבחין, שמשהו עובר עלי, ידע תמיד לארוז את המילים שלו כך, שאוכל להפתח אליהן ולקלוט את המסר.

באחת השיחות שלנו אמרתי לו שאני אוהבת אותו, איך אפשר לאהוב אדם שמעולם לא פגשת, שאל אותי, אפשר עניתי, אפשר לאהוב ככה בלי סיבה, כי הנפש לי נקשרה בשלו.

השבוע נפגשנו בפעם הראשונה, הוא היה מוטרד מאיך ארגיש כשאראה אותו, אבל אני זקן אמר לי בחצי צחוק, חצי רצינות, אותי זה לא הטריד בכלל.

ידעתי עמוק בפנים, שהחברות הנפלאה שהתפתחה בנינו רק תעמיק שורשים.

נפגשנו הבטתי בעיניו, חיבוק ארוך וחיוכים.

שאלה אותי אח'כ חברה שלי איך הוא נראה? יפה אמרתי לה, כי הוא חבר שלי.

קשה לי מאוד לתאר חיצונית אדם יקר ללבי, מי שאני אוהבת נראה לי הכי יפה שבעולם.

שלוש שעות ישבנו בבית קפה, השיחה קלחה בנינוחות גדולה.

שני אנשים כל-כך שונים, קצב החיים שלנו כל-כך שונה, הריתמוס שלנו אחר,

אם אני אש להבה, הוא נהר של שלווה ובכל זאת היה חיבור מדהים.

הוא אחד משני אנשים בעולם הזה, שלימד אותי את סוד הקבלה ,לקבל

באהבה.

ואני הרווחתי חבר מיוחד במינו.

*מוקדש לך באהבה, מקווה, שתקרא את זה פעם.....