בעוונותי, ממש לא יודעת לשתות אלכוהול.
מסוגלת להשתכר רק מלהסתכל על הפקק .
היום כל זבת חוטם צורכת משקאות חריפים בתדירות מדהימה
ואני כשבפעם היחידה שהזמנתי קוקטיל ונשאלתי איזה? אולי אורגזמה?
עניתי : כן, בטח, אבל לא בשתייה.
מודעת לכך שרבים וטובים מגלגלים ג'ויינט ,מקפיצים טקילה.
אך בדור של ענתיקה כמוני, מקסימום הקפצנו שוקו וגלגלנו במבה
ואם כבר ממש התפרענו והרגשנו נועזים, דפקנו איזה מיץ פטל מוגז.
הייתי אז גרושה טרייה, כשהכרתי בחור צעיר.
הוא הגיע אלי מלא התלהבות והחל לרקוח לי איזה פצצת אלכוהול.
הסברתי לו, שזה ממש לא מומלץ לי, אבל הוא היה נחוש בדעתו לחמם את האווירה.
מייד בגמיעה הראשונה, הרגשתי איך זה מתחיל לטפס לי למוח
ומוחק בשיטתיות כל תא ותא.
מכאן והלאה, אני מכחישה כל קשר לפרשה....
והבחור, שלקח את תפקידו ברצינות יתירה, החל לערוך לי מופע סטרפטיז
ישבתי נטולת מוח וניסיתי לכבוש את שאגות הצחוק, שאיימו לפרוץ החוצה.
לרוע המזל, בדיוק כשהוא הסיר את תחתוניו ונעמד בגיל ובאון
לא יכולתי לשלוט בעצמי והתחלתי לגעות בצחוק, כן צחוק כזה
מתגלגל, עם כל הגוף, בכיתי מרוב צחוק ונדמה לי שגם הצבעתי
לכיוון המחלקה הדרומית שלו.
פשוט לא יכולתי לשלוט בצחוקי והוא הנכלם, שצנח לו זלזל,
לבש בגדיו, ברח ונעלם.
אני עוד נשארתי שפוכה וצוחקת כל הדרך עד לשינה.
מסקנה: אם שותים – לא מזדיינים!