בין השוקולד לוניל

הגעתי לכיפור עם הלשון בחוץ, אחרי לילה  לבן של מסיבת פיג'מות לקטנה  ותקרית עין של אישתי האהובה....

שנה שעברה יום כיפור נפל בדיוק היום הולדתי, השנה החלטתי לצום,זה בטח לא יזיק לשומנים שלי...

.

עוד טלפונים אחרונים ל"חתימה טובה" והתמסרתי כליל לאווירת הדומיה שעטפה את הארץ.

כיביתי את המחשב, את הטלוויזיה, את הטלפונים ונכנסתי עם ספר טוב למיטה.כיפור בשבילי הוא גם מדד לגדילה של הבנות, היו שנים שרצתי אחריהן עם האופניים, היום, השבח לאלה, הן גדולות והולכות לבד.

יש משהו בשקט הזה, בהתנתקות שלי מכל הגירויים החיצוניים של העולם, שעושה לי טוב.

האנרגניה שלי מוקדשת כלפי פנים לעצמי ולבנות נטו.

הקטנה חזרה מה"סובו חולון והקיפוה "  והחליטה, שצום של שלוש שעות זה מספיק לה, הגדולה ואני המשכנו

ישבנו לנו יחד, פטפנו, צחקנו,צבענו, יצרנו, שיגענו את הכלבה.

ביום למחרת התנהלה אותה הנינוחות, בניגוד לתחזיות שלי, היה לי קל לצום, פרט לצמא ולפינטוז על נס-קפה, לא התייסרתי במיוחד

כמעט והצטערתי, שהסתיים הכיפור ושוב התחיל מבול הטלפונים והחוץ שוב פלש לי לבית.

היא מצויידת בשתי גומות חן כובשות

ילדה שנולדה עם סוללת אנרג'ייזר

ילדה של צחוק ושמחה.

 תזזיתית, קופצנית מלאת שמחת חיים.

קשה להאמין איזה לב ענק נמצא בגוף הקטן שלה.

לפעמים היא מטריפה אותי, כי היא "דרמה קווין" וכל המחוות שלה בחיים הן גדולות

גם באהבה, גם בנתינה, גם בכעס וגם בשמחה.

היא עדיין לא מודעת, שחתכו לה את חבל הטבור, היא מחוברת אלי בנימי נשמתה

לפעמים היא קוראת לי "אמא" וכשאני שואלת היא עונה "סתם רציתי לשמוע אותך"

היא אוהבת בעלי חיים ואחרי שהכלבה שלנו מתה, היא החליטה, מיוזמתה, להתנדב במרפאה של הוטרינר שטיפל בסנואי והיא מתמידה כמו גדולה!

היא יודעת להיות חברה טובה

היא יודעת להיות אחות נהדרת

מגלה ניצני התבגרות, עם אבא נפקד וקשיים לא מועטים

והיא הילדה הכי נפלאה שאמא יכולה לקבל בעולם הזה, היא המתנה שלי.

והיום היא חוגגת 11 שנים

מאחלת לך בתי הקטנה:

שתמשיכי להיות חכמה, חמה וכובשת

שתתבגרי בקלות ותהדפי כל מכשול בנינוחות,

שתמיד תלווה אותך שמחת החיים וטוב הלב,

שעולמך יהיה מלא בבריאות ובאהבה.

אוהבת מאוד

אמא

יום חופשי, הבית שקט, אפילו הכלבה הפסיקה לטחון את כל הבית והיא נוחרת לה בשלווה.

בעוד שעה אני נפגשת עם חברה בנמל תל-אביב, מחר הקטנה שלי חוגגת 11 שנים ואני פוצחת בפסטיבל יום ההולדת שלה.

יום כיפור אורב לי בפתח ואני בדיאלוג עם עצמי על מה שהיה ועל מה שיהיה.

השבוע דיברתי עם חברה על סליחה והבנתי שקשה לאנשים לבקש סליחה, כי הם רואים את עצמם כפחותי ערך כשהם מודים בטעות.

יש המון כוח בסליחה, בפרט בהכרת הטעות ואולי אנחנו חיים במדינה שבה אתה יכול להיות הכל, אבל חס ושלום אם תצא פראייר....

ואני ,אני רוצה בעיקר לסלוח לעצמי, כי אני הכי קשה עם עצמי.

הייתה לי שנה מרתקת, מאתגרת מלאה במהפכים אישיים ורגשיים וגם אם טעיתי לא פעם אחת, נשארתי נאמנה לי.

אז, מאחלת לכולנו להיות פייסנים וסלחנים, כי זה באמת מנקה את הנפש ומאפשר לה לעבור לאתגר הבא....