הגעתי למסקנה שבנסיעה הזאת לאילת גיליתי בכל אחד במשפחה שלי איך חוסר השפיות שלו מתבטא! הנסיעה עצמה באוטו לאילת הייתה נוראית... אני ישבתי לי באמצע מאחורה באוטו בין שני האחים שלי... אחד בן ארבע וחצי ואחד בן 20 שמתנהג כמו ילד בן ארבע וחצי.. מקדימה ישבו אמא שלי וחבר שלה שלא סתמו את הפה לרגע וכל הנסיעה כל המשפחה שלי התווכחה איזה דיסק של מוזיקה לשים... בקיצור זה היה סיוט..... אבל יש איזה תמונה אחת שהצלחתי לצלם בדרך לשם כשכבר הגענו לאיזור המדברי יותר בארץ...

כשהגענו לאילת לא רק שהגענו בשעתיים איחור אחרי שהיינו אמורים לקבל כבר את החדר שלנו גם כשהגענו אמרו לנו פתאום שאין עוד חדר פנוי וחיכינו עוד איזה שעתיים שלוש מה שיצר עוד יותר ווכוחים, כעס וריבים במשפחה שלי... בסופו של דבר נתנו לנו חדר (סוף סוף) ומשם התחילה החופשה (אם אפשר לקרוא לזה חופשה)...  כל החופשה הזאת עשינו רק מה שאח שלי הקטן רצה לעשות ומה שהוא רצה לעשות כל יום זה או לישון או להיות בבריכה של הקטנים במלון שנראית כאילו השתינו בה כי החליטו שהריצפה שלה צריכה להיות ירוקה במקום כחולה.... אז ביומיים הראשונים לא עשינו כלום חוץ מלאכול לישון ולהיות בבריכה.... ביום השלישי כבר התפתחנו קצת והלכנו לריף הדולפינים!!! זה היה היום הכי כיף שהיה לנו בחופשה הזאת! ראיתי דולפיניםםםםםםםםםםםםםםםם!!!! חחחח... היה כל כך כיף שם! אם יש מישהו שקורא כאן כרגע ועוד לא הלך לריף הדולפינים תלכו! זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות כשאתם באים לאילת! היינו שם איזה חמש- שש שעות ונהנתי מכל רגע...!! בכניסה לריף היה ברווז כזה בודד ששחה בבריכת מים  והוא היה ממש חמוד אז החלטתי לצלם אותו...

אחר כך נכנסנו לריף וגם צילמתי את הדולפיניםםם!

יום אחרי זה הלכנו לעיר המלכים! ממש נחמד שם אבל אם בדרך לשם אמא שלי, אח שלי הגדול וחבר של אמא שלי לא היו רבים היינו יכולים להנות יותר.. כן לא משנה איך, מתי ולמה כל פעם שלושת האנשים האלה הצליחו להרוס כל יציאה שלנו מהמלון! בכל אופן אני ניסיתי כמה שיותר להנות... וואו אתם פשוט לא מבינים איזה מבנה מדהים עשו לעיר המלכים הזאת! זה ממש מדהים! אז הנה כמה תמונות מעיר המלכים...

אפשר להגיד שנהנתי בערך מהנסיעה הזאת.. פשוט פעם הבאה אני לאילת לא נוסעת עם המשפחה שלי! בכל אופן הדרך חזרה גם הייתה נוראית.. כי דווקא כשיצאנו מאילת והתחלנו לנסוע בכל העליות המדבריות והיה ממש חם בחוץ המנוע שלנו ממש התחמם וכל חמש דקות היינו צריכים לעצור בצד הדרך כדי שהמנוע יתקרר ולא יכולנו להדליק מזגן והיה ממש חם ומאחורה היה צפוף כי הכיסא של אח שלי הקטן תופס מקום של תחת וחצי... אבל אז כשסוף סוף אחרי מלא עצירות המנוע צת הסתדר הדלקנו מזגן ונסענו נסיעה חלקה למשפחה בקיבוץ.. עצרנו שם, השתנו שם, שתינו שם ואכלנו שם ובדרך גם דיברתי קצת עם דודה שלי על הנסיעה שלי לפולין שנה הבאה ודיברנו על זה שאני לא ממש יודעת דברים על המשפחה שלי בזמן השואה אני יודעת שהם הצליחו לברוח משם ולא ממש היו בשואה עצמה אבל אני לא יודעת את הסיפור עצמו אז היא סיפרה לי שדוד שלי שנה שעברה נסע לפולין ועשה טיול שורשים והוא צילם בוידאו את כל הטיול ויש שם מלא סיפורים על המשפחה שלי אז היא נתנה לי את הדי.וי.די של הנסיעה שלו שאני אוכל לנסוע לפולין עם קצת מידע על המשפחה שלי... לדעת קצת יותר על איפה הם גדול.. ובכלל עליהם! אז השתלם לנסוע לקיבוץ אחרי הכל.... אחר כך חזרנו הבייתה וכבר כולנו היינו עייפים אז כולנו נרדמנו וסוף סוף הייתה נסיעה שקטה יחסית! בקיצור היה דיי נחמד... היה מאוד חווייתי... אפשר לומר שגיליתי צדדים חדשים במשפחה שלי והגעתי למסקנה שאני הבנאדם הכי שפוי במשפחה שלי וגמני לא ממש שפויה... וזהו!!! התגעגעתי לכולכםםםםםם!!