לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

שנה חדשההההה


אז מה? שנה חדשה התחילה אה?.... כן אפשר לומר...ואניבאמת מקווה שתהייה לנו שנה מדהימה!!!!!! ושננצל אותה עד הרגע האחרון..... אז אני באמת אתחיל את הפוסט ב: שנה טובההההההההההההההה!!!!!!!

מה חוץ מזה? כמו שכתבתי בפוסט האחרון.. כל השבועות האחרונים היו לחוצים עד הטיפה האחרונה.. ועכשיו עוד יש לנו יותר ויותר חזרות למסע לפולין.. אז מה? עוד 13 ימים נוסעים לפולין... כרגע אפשר לומר שאני מתרגשת ומחכה שזה כבר יגיע.. אבל פתאום קלטתי שעוד 13 ימים אני הולכת להיות בכל המקומות הנוראים האלה.. ולראות את כל הדברים הנוראים האלה.. ואחד הדברים שמגבירים אצלי יותר ויותר את ההבנה הפתאומית הזאת זה כל החזרות לטקסים... אתה שומע בכל יום את אותם קטעים ושירים שאנשים קוראים ושרים ובכל חזרה אתה יותר ויותר מבין מה הלך שם, יותר ויותר מפנים וזה יותר ויותר כואב וחודר.... למי שלא יודע אני שרה בטקסים של פולין.... וכל פעם שאני רק שרה את פונאר ביידיש ובעברית כשאני עוד כאן בישראל  ואני עוד לא נמצאת אחרי שכבר ראיתי חלק מהמקומות האלה זה עושה לי יותר ויותר צמרמורת.. רק אני שרה בלי מוזיקה בלי כלום פשוט פתאום להבין שבתוך השיר הזה שהוא בעצם שיר ערש של אמה לבן שצריכה להסביר לבן שלה את כל מה שקורה מסביב דרך שיר שהוא אמור להירדם לצליליו וזה הדבר הכי מצמרר בעולם.... המוזיקה הכי נעימה בעולם שבתוכה המילים כל כך מצמררות על מציאות נוראית....

אני חושבת שאנחנו עוד לא באמת יודעים למה לצפות, אנחנו לא באמת יודעים עד כמה גדולה ההשפעה, אנחנו לא באמת איך נגיב לכל דבר שנראה ונשמע, אם נצחק (לא מתוך זלזול אלא יש אנשים שככה צריכים להוציא כאב), או דרך בכי, או פשוט לעמוד בעיניים פתוחות בצורה מפחידה ולקפוא במקום... אנחנו לא יודעים מה נראה? מה נשמע? מה יהיה? מה נרגיש? איך נגיב? ורק עכשיו אני מבינה כמה חשוב להיות מוכן למשהו שאתה לא יודע איך לצפות לו... אז איך להיות מוכן ללא נודע? איך? על זה אני אוכל לענות רק אחרי שאני אהיה שם.... אחרי שנעבור את הכל....

וכמובן שבין כל העצב חייבים לפעמים להכניס קצת שמחה ואי אפשר להיות כל הזמן עצובים... אחרי כל מה שהעם שלנו עבר שם להיות בפולין ולחשוב על זה שאנחנו עדיין כאן, אנחנו עדיין קיימים, וכל האסון הזה לא עצר בעדנו, להראות שאנחנו חזקים.

 

בכל אופן אני מקווה שיצא לי עוד לכתוב לפני שנצא למסע.... אבל אם לא אז שתהייה לכולכם שנה טובה ומדהימה!!! ותעריכו את מה שיש לכם אפילו אם זה לא תמיד בדיוק מה שאתם רוצים!!!! תחיו את הרגע אבל עם מעט מחשבה לעתיד!!!! וזהו.... אז שיהיה בהצלחה!!!!

נכתב על ידי , 17/9/2007 22:00  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חנצ/קיווי ב-30/9/2007 20:35



כינוי: 

בת: 34

MSN: 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחנצ/קיווי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חנצ/קיווי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)