העולם דרך העיניים שלי.

קראתי עכשיו פוסטים שכתבתי לפני שנה פחות או יותר, וקשה לי להאמין שאני זו שכתבתי אותם.

פתאום כשאני קוראת את הפוסטים האלו, אני רואה את עצמי בצורה אחרת לגמרי.

כמו ילדה קטנה, ילדותית, שלא מבינה, לא מתחשבת, לא רגישה, ולא אמיתית.

הפוסטים האלו רק המחישו לי כמה התבגרתי והשתניתי.

אני שלמה עם עצמי כמו שאני עכשיו, הרבה יותר שלמה עם עצמי ממה שהייתי בכיתה ה' או ו'.

ממ זהו.

בטח זה לא יעניין את רובכם, אבל היה לי חשוב לכתוב את הפוסט הזה 3>

עריכה, 21.7-

היום שירוש היפה שלי טסה לניו יורק. (:

אז שירוש בובה שלי,

רק רציתי להגיד לך שתהני הכי בעולם ושאני אתגעגע אלייך המוווון המוווון המווון המווון. 3>

אני חולה עלייך מדהימהה שלי. 3>

לילווש.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היום יש לי מופע סופשנה בריקוד, אני מתרגשתת. O:

בהצלחה לי. (;