סיימתי היום טירונות במחנה 80. זה כל כך מבאס שבא לי להתגייס מחדש כל חודש ולעשות טירונות שוב ושוב ושוב

אני לא הייתי דומיננטית מבחינת המחלקה שלי, והמפקד שלי לא אהב אותי בכלל ובדף משוב הזה כתב עליי דברים מפה ועד הודעה חדשה אבל..

היה לי כיף, ובמשך כל הזמן הזה פחדתי להודות בכך. לא בכיתי בטירונות, לא היה לי קשה. היו רק שני דברים מתסכלים (ואף אחד מהם זה תורנות מטבח)

ועדיין, אני לא רוצה להתקדם הלאה.. כי היה לי סגל מדהים ובאף מקום אחר לא ידאגו ככה כמו שבטירונות דואגים.

אז נכון טירונות-צעירים/ש"צ

אז נכון שצריך להקריא זמנים ולפנות ב'הקשב המפקד/ת'

אז נכון שבטירונות יש סמור מת ולא כומתה

ונכון שהחדר אוכל במחנה 80 שווה לתחת

הייתי מוכנה לעשות טירונות שוב פעם מחדש

וממש לא מתחשק לי להתחיל את הקורס ביום ראשון, שלא לדבר על הסדיר שיבוא אחרכך..

אז לסיכום: אין כמו טירונות