Fortress of Solitude

אז כן, הינה גם אני גדלתי בעוד שנה. ומדהים לגלות שאפילו בגילאים מאוחרים יותר ממשיכים לגדול, להתבגר ולהבין דברים חדשים וכך לפתוח פרק חדש בחיים.

ותמיד לפני שנפתח החדש מסתכלים ונזכרים בישן. במה שהיה בעבר. איך ביום ההולדת לפני שנתיים קיבלתי רק 3 ברכות מכל חבריי וזה היה אחד מימי ההולדת הטובים ביותר מכיוון שבאחרים לא קיבלתי דבר. איך לפני שנה שהייתי כלוא במדינה זרה ושונה כל כך ובערך 3 אנשים זרים בירכו אותי ליום ההולדת, מי שהתקשרתי אליו בארץ לא ענה.

והיום? היום יש כמה אפשרויות. גם אם לא כולם הכי נפלאות, זכיתי לגלות ולהנות מהרבה אנשים ואיכפתיות. למרות שהיו גם לא מעט שהתעלמו וסיננו אותי באופן בוטא גם ביום הולדתי. אפילו שאחת מהמסננות הללו היתה דווקא זו שהעניקה לי את הברכה המחממת ביותר לפני שנתיים והיתה בין אותם האנשים הנפלאים. כמה אירוני שבסוף ערן ושאר החבורה היו בין אלה שהכי טרחו לחגוג לי עד כה.

אבל חגיגות יום הולדתי עדיין לא נגמרו, צריך להמשיך לחגוג. :)