אני חייב להוריד את זה מהלב.
לפני כמה ימים עשיתי מעשה כל כך נבזי, כל כך מרושע, כל כך לא אנושי, שהיטלר הסתכל עלי בעניין ואמר "וואי, איך לא חשבתי על זה! פאק אני אידיוט!"
לא, אני לא בעלתי גופות.
או חיות משק.
או קטינים.
יותר נורא מכל זה.
אני הצבעתי בגמר של כוכב נולד (הלם בקהל, מתחילים לחשושים עצבניים).
נו, זה לא אשמתי, דאמיט! ההורים שלי הכריחו אותי! חוץ מזה, נראה לכם שהייתי נותן לתימני הזה לנצח, למרות שהרוסיה הגברית שרה יותר טוב? אז מה אם הוא גם ככה ניצח? ואז מה אם ידעתי מראש שהוא ינצח? הייתי צריך לעשות משהו!
אבל כנראה מישהו שם למעלה ראה את זה בעין לא יפה, והחליט להעניש אותי על חטאי הנוראים. כי דפקו לי את מערכת השעות הכי גרועה שאפשר השנה:
-כל יום, בלי יוצא מהכלל, מתחיל בשעה ראשונה, שבריאלי זה 7:40, כלומר אני צריך לקום בעשרה לשבע כל בוקר.
-פעמיים בשבוע, יום אחרי יום (רביעי וחמישי), אני מסיים ללמוד בשעה אחת-עשרית, שזה מסתיים בחמש ורבע. כלומר, בימים האלה אני נמצא בבית הספר 9 שעות ו35 דקות ברציפות, בלי אפילו איזה חלון קטן באמצע.
-בכל אחד משתי ימים האלה, אני לומד מקצועות ראשיים ארבע שעות ברציפות.
-מסתבר שיש לי את טוביה עוד פעם, הפעם בתור מורה ללשון.
-באחד הימים שעתיים ספרות ברציפות (זה כבר ממש מכה).
oh, woe is me.
להתראות, מי ייתן ואבינו שבשמיים יראה לך את הדרך הנכונה.
נ.ב: אני לא התחלתי להאמין באלוהים, ואני לא מתכוון להתחיל מתישהו בעתיד הקרוב. תרגעו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
