אומרים שהגבול בין אהבה לשנאה הוא דק. אני חושבת שזה מה שהביא אותי לשנאה הכל כך עצומה שיש לי אליכן עכשיו. תמיד חשבתי שאני לא בן אדם שונא. שאין באמת הרבה אנשים שאני לא אוהבת ממש. אבל אני באמת שונאת אתכן.

אני שונאת אתכן על הכל.

אני שונאת אתכן על שגרמתן לי להרגיש פחות ממה שאני. שתמיד הרגשתי נחותה לידכן. שתמיד הייתי צריכה לתרץ לעצמי למה אני באמת שווה משהו בגללכן. אתן תמיד גרמתן לי להרגיש חרא עם מי שאני ומה שאני עושה ורק מה שאתן עושות זה בסדר.

אני שונאת אתכן על שגרמתן לי להרגיש שאני באמת חברה שלכן ושיש לי על מי לסמוך ומאחורי הגב שלי דיברתן עליי לכלכתן עליי וסכסכתן ביני לבין אנשים.

אני שונאת אתכן על זה שלא אמרתן לי את האמת וכל הזמן שיקרתן לי.

אני שונאת אתכן על זה שבגללכן לא הייתי שייכת.

אני שונאת אתכן על זה שנתתי לכן מהאהבה שלי. מעצמי. מכולי. מכל מה שיכולתי לתת.

אני שונאת אתכן על זה שלא נתתן לי כלום. שתמיד רציתן לקחת ועוד, ותמיד הסכמתי לתת.

אני שונאת אתכן על כל הפעמים שהלכתי אחריכן רק כדי לתמוך גם אם לא חשבתי שזה נכון לעשות. פשוט כדי להיות חברה טובה.

אני שונאת אתכן כי אתן מורידות מהערך שלי ושל המשפחה שלי. בעיקר של אחי הקטן ואמא שלי שאני אוהבת אותם כל כך והם הכי חשובים לי בעולם.

אני שונאת אתכן על זה שאף פעם לא הייתם שם כשהייתי באמת צריכה אתכן. כשנפלתי לא טרחתן להרים אותי אלא רק לדרוך עליי. כשהייתי בבית חולים פעמיים הייתי שם לבד, בלי החברות שלי.

אני שונאת אתכן כי תמיד הייתן צוחקות עליי ואף לא הבנתי שאני נפגעת מזה.

אני שונאת אתכן על זה שאף פעם לא האמנתן בי וגרמתן לי לא להאמין בי

אני שונאת אתכן כי אתן מה שאתן ואני קיבלתי את זה.

אני שונאת אתכן כי כל כך אהבתי אתכן וגרמתן לי לשנוא אתכן כל כך.

והכי חשוב...

אני שונאת אתכן בגלל מי שאני בגללכן!

בחיים לא חשבתי שאני יהיה לבד באמת. שלא יהיה לי עם מי לדבר. בחיים לא חשבתי שאני אגיע למצב הזה. וכשאני שואלת את עצמי מה עדיף? חברות שלא באמת אוהבת אותך מנצלות אותך אבל גורמות לך להאמין שאתה לא לבד למרות שאתה כן? או להיות לבד?

אני בן אדם טוב. באמת שכן. אני משהו מיוחד. ואם יורשה לי להיות צנועה. אני לא מכירה הרבה אנשים כמוני. אני בן אדם שנותן מעצמו בשביל אחרים, שע7זר, שתמוך שמוכן להיות שם תמיד בשביל האחר. אני חכמה, יש לי ראש על הכתפיים ומעבר לזה אני גם אינטליגנטית. אפילו יש לי תעודה טובה. אני אחות טובה. אני תמיד דואגת לאחים שלי אני גם מנסה תמיד לרצות את ההורים שלי כמה שאפשר. אני גם נראית טוב. אפילו טוב מאוד. ועובדה שהרבה בנים מתחילים איתי.

נכון, אני לא מושלמת אבל אני באמת משהו מיוחד.

אבל איך זה שאני לבד לעזאזל? איך זה שאין לי חברות? איך זה שאותן בנות שהייתי בטוחה שהן חברות שלי בגדו בי?

איך זה שאני בוכה עכשיו?