למה כשאני נותנת את כל כולי מתייחסים אליי חרא ודווקא כשאני מחליטה לשים זין אנשים נזכרים בקיומי?

למה היחסים אפעם לא יכולים להיות הדדים ותמיד יהיה רודף ונרדף?

למה בנים יפים מרגישים שהם יכולים לקבל הכל והם גם בדרך כלל מקבלים הכל?

למה יש לי את מכת 'יריאת החתיך' ואני לא שלמה כלפי עצמי?

למה אני תמיד ארצה את אלו שלא ישימו עליי בכלל?

למה אני מעדיפה להיות עיוורת ולהתחמק מהאמת למרות שיש לי כל הדרוש כדי לעמוד מולה?

למה החיים כאלו קשים אם יש אלוהים למעלה בשמיים?

למה אני לא מאמינה באלוהים בכלל?

למה אין לי במה להאמין?

ואיך זה לעזאזל שאני מחפשת תשובה ולא מוצאת?