אתמול היה לי פשוט יום שואה! ממש נוראי. רבתי עם אמא שלי, שוב. רק שהפעם זה על זה שאני כן הולכת לחדר כושר והיא אמרה לי שהיא מתביישת בי! איזה כייף נכון? [לאאאאאאאאאאאאא]

אחר כך הלכתי למסיבה בביצפר שלי ובגלל שרבתי עם אמא שלי אז גם נראיתי הכי מכוערת בעולם שם כי הלכתי עם סתם בגדים וגם בכיתי שם המון המון המון וזה לא היה כייף!

אחר כך הלכנו לחגוג יומולדת לחברה שלי ובסופו של דבר מצאתי את עצמי עם עוד 3 חברות אוכלות קומבינה בשעה 1 בלילה. [לא מומלץ אל תנסו].

ואז הלכתי להסתובב וראיתי אותו. והחלטתי שזהו, עכשיו אנחנו מדברים!

ודיברנו, וזה נגמר! הוא סיים את זה! היו לו רגשות עדיין לחברה הקודמת שלו והוא מעדיף עכשיו ללכת לבלות ולהתחיל עם בנות וסטוצים וכאלו. ואני לא מתאימה לו עכשיו! האמת שזה היה ברור שאני לא יתאים לו. אני לא מספיק טובה בשבילו. למרות שמאוד ניסיתי והשתדלתי. הוא זרק אותי כאילו כלום. ואני מאתמול לא מפסיקה לחשוב על השיחה שלנו. אני זוכרת כל פרט ופרט מהשיחה את ההבעות פנים שלו את המילים שיצאו מהפה שלו ואת הצורך הענק שלי לנשק אותו רק שלא עשיתי את זה. אני לא יודעת בידיוק מה אני מרגישה עכשיו, אני מניחה שמשהו כמו הלם כזה. אני עדיין לא יודעת איך להגדיר את זה, זה מאוד מאוד מוזר לי!

אני חא רואה את עצמי עם מישהו כרגע, אני מפחדת להיפג שוב. זה כבר הבן השלישי שעושה לי את אותו דבר והאמת שזה דיי נמאס.למרות שאני מתה שיהיה לי מישהו, בא לי!!!

והיום בביצפר היה פורים וחשבתי שאני עומדת להתחרפן. כל הבנים בביצפר בלי יוצא מהכלל שכחו שהעיניים שלי נמצאות בפרצוף. אנשים פשוט הלכו ובהו לי בציצים. סבבה נחמד אבל אני באה ומדברת עם מישהו מן הראוי שהוא יסתכל לי בעיניים לא? פאק זה עיצבן!

בנתיים אני חייה בבית....בבית עצבני יותר נכון. אני מתגעגעת!

אליו....שלא אראה אותו יותר בחיים שלי וגם אם כן זה רק יפגע בי

אליו.... לידיד הכי טוב שלי שלא ראיתי כבר מיליון שנה

אליה...לחברה הכי טובה שלי שחיה בבועה משלה וליא ין קשר לבועה הזאת

אליה... לחברה הכי טובה שלי שכנראה שכחה מהעולם החיצוני

ואלי... אני לא אוהבת את המכונה שהפכתי ליהות!

אוהבת,

כוכב.