לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


There`s Just Too Much That Time Cannot Erase


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2006

יעד


אחרי שהלכת ממני ביום חמישי שכבתי במיטה ובהיתי בתיקרה. חשבתי לעצמי שזהו, שאין לי כבר דרך חזרה. שכנראה נועדתי להישאר לבד לנצח וכנראה שהגלגל נועד להסתובב תמיד ולחזור לאותה נקודה. הרי אם אני כל כך מדהימה, יפה, מקסימה ובלה בלה בלה איך זה שאני תמיד לבד ואיך זה שכל הזמן פוגעים בי.

נכנסת לקשר הזה בידיעה מלאה וברורה שאני ציפור שבורה. שהלב שלי כל כך פגוע וכאוב שכל דבר קטן רק ישבור אותו לרסיסים. הסתכלת לי בעיינים והבטחת לי שאתה לא תאכזב אותי. שאתה תמיד תיהיה פה. ושאתה כן רוצה בקשר הזה בלב שלם! הבטחת לי שאתה לא כמו כולם. ואני... אני האמנתי לך. נתתי לך את הדבר שהכי יקר לי בחיים. נתתי לך את הלב שלי!. התאמצתי כל כך בשבילך בשלושה שבועות האלו. הייתי עם המשפחה שלך, ראיתי את כל החברים שלך. התאמצתי שכולם יאהבו אותי כדי שיהיה לך טוב. באמת שרציתי לעשות אותך מאושר.

אזל מאז ששכבנו נהיית אפתי. אני לא יודעת אם זה קשור לזה אבל מאותו יום כבר התנהגת אחרת. אתה אומר שזה בכלל קשור למשהו אחר. אבל הנה עובדתית... יומיים לאחר מכן ( שבהם התנהגת באדישות מוחלטת) אתה בא ואומר שאתה רוצה לחתוך.

אחרי שהלכת בחמישי עדי הגיעה אליי. העיניים שלי היו נפוחות, אדומות והלב מרוסק. היא טוענת שאתה עוד תרצה לחזור. שברגע שתבין שאתה אוהב אותי אתה תבקש לחזור. והיא, שהיא הכי לא מאמינה בלחזור אמרה לי לחכות. לא לשלול אותך, לא לסגור את הדלת.

יום שישי, בוקר, מתועררת עם עיניים בגודל כדור טניס אחרי שבכיתי עד 4 בבוקר. מגיעה לקיטנה ומנסה לחייך. יוסי כבר מכיר אותי ויודע לקרוא אותי... חיבק אותי ומיד הבכי פרץ שוב. שלחתי לך הודעה, סיננת! המשכתי את היום והייתי מאוד עסוקה ככה שהמחשבות לא תקפו אותי ואז הגיעה שניה של שקט. שניה של מחשבה ושוב הבכי מגיע. שלחתי לך הודעה שוב ולא ענתי לי שוב. שוב סיננת! את האומץ הקטן לענות לי אפילו אין לך! אני הקרבתי כל כך הרבה בשבילך ואתה לא מוכן לענות לי חזרה?!

 

אז הנה, יום שבת ואני לפני יציאה למחנה של 9 ימים. אחרי לילה שישי סוער של בכי במיטה הגעתי למסקנה. יעד, להתראות! אני הולכת ואתה לא תשמע ממני יותר. אני אתן לך לחיות את החיים שלך בשקט כי כנראה אני יותר מידי מטרידה אותך. אני לא אציק לך אני יהיה רחוקה. אני לא לוקחת פלאפון, אני מתנתקת. אם תרצה אתה ליצור קשר... אתה יודע איך! ואתה אפילו עדיין מוזמן לבוא לבקר במחנה שלי ב-29 (רפה אמרה שהיא עם פלאפון ככה שאם תרצה אתה מוזמן - 0505751463)

 

יעד, אני אוהבת אותך. אני נתתי לך את כל הלב אני נתתי לך את החיים שלי. אני סמכתי עלייך ואתה שברת אותי. אני כבר יומיים לא מפסיקה לבכות ומבינה כמה שרע לי ושכנראה נועדתי להיות לבד לנצח. אבל שיקרת לי וכנראה שההבטחה שלך היא כמו מים!. חבל לי שככה זה נגמר ובבכי כזה אני יוצאת למחנה.

(הדבר היחידי שמנחם אותי זה שלפחות אתה מבין כולם אמרת לי את האמת ולא עשית ממני סמרטוט)

 

להתראות.

רוני.

( זו שהייתה פעם החנון שלך)

נכתב על ידי Starshine , 22/7/2006 11:14  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  Starshine

בת: 37




2,496

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לStarshine אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Starshine ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)