אז..השנה התחילה לה והחיים בפנימייה חזרו למסלולם.
הילדים שלי הגיעו היום והעבודה החלה לזרום, בכמויות.
אני עובדת מלא, גם מעבר לשעות שלי, כמו עכשיו לדוגמא, שאני מתקנת לוח קבוצה בזמן שאני אמורה לאכול איזו ארוחת ערב קלה שכן לא אכלתי מהצהריים, או לחלופין לבלות קצת עם סתיו ונטלי..
בכל מקרה, אי אפשר להגיד שמשעמם לי.
כבר כמעט אין לי זמן לבלוג המסכנצ'יק שלי אבל החלטתי שאני לא משאירה אותו בדד בכל הסיפור העצוב הזה.
GIRL SHALL NOT LEAVE HER BLOG TO DIE!
וזה בדיוק מה שאני עושה, לא עוזבת.
האמת שיש מלא מה לכתוב, אז כל פעם שאני רוצה לעשות את זה כבר נגמר לי הכוח.
החופש הזה עבר לי בצ'יק, וזה מצחיק שאני אומרת חופש כי טכנית לא היינו בחופש, המשכנו לבוא לפנימייה אבל היה לנו מלא השתלמויות וימים איזוריים ורגילה, אז.. מי זוכר שבזבזנו כמה ימים?...
במישור הרומנטי, רפי ואני מאושרים מתמיד. והלוואי ונהיה גם מאושרים לתמיד.
לפני יומיים חגגנו חודשיים ביחד. (הרמנו כוסית ספרייט לחיים. זה כל מה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו כרגע חחח)
חשבתי לפתוח שוב את פינת ההמלצות, אבל ראו זה פלא, גם לספרים כבר אין לי זמן.
מה שכן, התחלתי לקרוא עכשיו את "ארץ אבות" ו"שנת הכן" (הספרים לא נמצאים על ידי אז אין לי את שמות הסופרים.)
באם הספרים האלה יהיו שווים המלצה, אני אכתוב על כך, אבל בינתיים חפשו אותם בגוגל, שניהם נראים מבטיחים.
חחח מצחיק, אפשר לשמוע כבר צעקות במסדרון שמלוות את כיבוי האורות של שכבת י"א.
הכיבוי אורות שלי היום היה קליל וכיפי, היות ויש לי השנה קבוצה קטנה מהרגיל-14 חניכים, ארבעה חדרים בסך הכל.
בכלל היום הזה התחיל לחלוטין על רגל שמאל אבל הפך להיות סבבה לגמרי.
לא בא לי לקלקל את הפוסט במה שההנהלה חושבת לעצמה אז אני לא אפתח פה את הסוגייה.
שיהיה לכולנו אחלה של ערב ושבוע טוב אמן אמן אמן ושנה טובה לכל התלמידים שמתחילים מחר או התחילו כבר היום את שנת הלימודים :)
מורקי.