היום-
נסיון ללמוד (בחיי!)-
התייצבתי בבית הספר ב8 כמו ילדה טובה (יום אחרי הבגרות במתמטיקה!) דבר שהתגלה כמיותר לחלוטין.
אז כתבתי מכתב (החלטתי שהוא לג'ינג'י) אותו לא הספקתי לסיים. את הפאדיחה שהייתה אמורה לבוא בהמשך המכתב אינני זוכרת.
נסיון לישון-
שעתיים ביולוגיה סיפקו את מכסת החפירות היומית, אי לכך החלטתי לחתוך הבייתה.
נואשת לשינה טובה של שעתיים- שלוש, זחלתי למיטה של הוריי.
אבל לא!! (תופים דרמטיים- תה דה דה דה! והחרא הזה) הנסיון התגלה כחסר תועלת כאשר כל העולם ואשתו נזכרו שאני קיימת והחלו להמטיר עליי מטח טלפונים כבד, בדיוק ברגעים המבורכים בהם עפעפיי התאחדו עם אישוניי L
בנוסף לכך, אמא החליטה שצריך לסדר את הארון (כשאני ישנה!! היא תמיד עושה את זה כשאני ישנה! למה? :\ ). תוך כדי הסידור התפתחה ביניינו שיחה פורה (מצדה) שהסתיימה ב: " טוב אמא די! אני רוצה לישון :\ אחר כך נדבר". היא יצאה והשאירה לי בחדר מתנה-
מפלצת מאיימת עם שפם ג'ינג'י, הלא זוהי Emmy חסרת הרחמים :\
הכלבה פצחה בתנומה הפגנתית סטייל- "אני ישנה ואת לא!!!" שכללה נחירות אדירות ומדירות שינה.
כשכבר כמעט שקלתי להתייאש, היא קפצה (עליי!) :(
בשלב מסויים אמא באה לקחת אותה מהחדר, אך זה לא מה שהביא אותי אל המנוחה- כיוון שמטח צלצולים נוסף החל בוקע מהפלאפון המקולל! [מה שהוביל לפסקה הבאה]
ויתרתי על השינה.
נסיון להרוויח כסף-
שמירטפתי היום על ילדה, והיא הכריחה אותי לשתות מלא ויטמינצ'יק "כי קיץ וחם, צריך לשתות הרבה, שלא תתייבשי" [ מותק של דבר הילדה הזאת! :) ]
דבר זה הביא (אם כי בשוגג) להרעלה קשה במעי הדק ובמסתם הפולמונארי, מה שייצר, כידוע, תופעות לוואי קשות, כגון הוספת מאות סימני קריאה נחרצים בסוף כל משפט (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1)
חזרתי הבייתה תשושה ונוטפת, אך לא מייזע המאמץ (!) אם כי מנסיון כושל (נוסף) לקלח את הילדה בלי שתחשוב שזה מצחיק שגם אני רטובה :\
השוס!
במהלך שיטוטים בתל- אביב עם גאלית:
(בחיי! ישבנו בבית קפה בשם "מאיר", אפילו הייתה שם צ'קצ'וקה)
Emmy חורצת את לשונה ברווח שבין הכפכף לכף הרגל שלי, בחיי שאני לא מבינה את הכלבה הזאת.
אתם מוכנים להסביר לי מדוע אבי העיראקי מתעקש להקפיא לי את העכוז עם המזגן?
קר לי, ס'עמק.
שבוע מקסים, חבריה :]
ד"א- מזל טוב :] הבלוג חגג שנה לפני מספר ימים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
