אין לי מצב רוח.

ביום רביעי היה לי מצב רוח סביר בצהריים, ואז אנשים התחילו לעצבן אותי

ולהתלונן על החיים הדפוקים שלהם

וכולם עושים את זה. הם כל הזמן עושים את זה. והם אף פעם לא מקשיבים לי.

מאיפה להם לדעת שלי היה יום חרא, אם הם לא מקשיבים?

אז בערב הייתה כבר ממש מעוצבנת ואחותי ביקשה ממני להכין ארוחת ערב [שזה בעצם תפקיד שלה]

והכנתי גם לה אוכל, ואז היא גם אמרה לי לשטוף את הכלים!

כאילו שאני המבוגרת מבין שתינו , ושאני צריכה לעשות את זה.

ואחר כך, כאילו שזה לא מספיק, היא גירשה אותי מהמחשב כשהייתי באמצע הדפסה של משהו,

 ומסביב אנשים קיטרו לי למה אני צריכה ללכת באמצע שאני מדברת איתם,

ואז עליתי לחדר וסידרתי תיק

ומרוב שהייתי מעוצבנת זרקתי אותו על השולחן, והפיה היפה שהחברות שלי קנו לי ליומולדת התנפצה,

ופה זאת הייתה נקודת השיא.

לא יכולתי יותר והלכתי לישון בוכה.

ובבוקר הייתי נורא עייפה ולא שמתי לב לאף אחד, שאר היום עבר בצורה סבירה ,

אבל אחר כך נסעתי למרכז.

וחיכיתי 25 דקות להסעה המזורגגת, והגענו לתזמורת באיחור של חצי שעה,

ותמר לא באה, אז שירי התיישבה לידי, וכל הזמן שמה לב איך אני מנגנת, והעבירה אצבע

על מה שאנחנו מנגנים כאילו שאני לא יודעת איפה אנחנו,

ואחרי ההפסקה לגמרי לא הבנתי אותה.

היא פתאום החליטה שבא לה לרדת עלי.

היה קטע של שתי שורות שהיה עם שש-עשריות שלא ידעתי פרפקט [ד"א כל הפה שלי כואב מוות ואני

מצטערת שבכלל הלכתי לשם, כי אני בקושי הייתי מסוגלת לנגן] אז היא התחילה להגיד

שכל החזרה אני טועה, ושאני לא יודעת שום תפקיד, ואיך יכולתי להידרדר ככה ובלה בלה בלה.

אחרי זה לא הסתכלתי עליה ולא צחקתי מהבדיחות הדפוקות שלה.

ושבאתי ללכת , דיברתי עם רונה, והיא באה להיפרד משתינו,

ואז היא אמרה לי :" אני מקוה שלא נעלבת ממני, אבל את חייבת ללמוד את התפקידים שלך.ביי מותק, נשמה טהורה שלי"

איזה מעצבנת!!!!!!!!1

יורדת עלי ואז מנסה לפייס אותי עם המצמאות שלה .

שלא תרד עלי מההתחלה!!!

היא יודעת איך אני לוקחת ברצינות דברים שהיא אומרת.

גודדמעט.

לפחות רונה שיפרה לי את המצב רוח קצת.

ואייל כל הזמן אמר לי שאני אי היגיינית בגלל שלבשתי את אותה חולצה שלבשתי פעם שעברה שהוא ראה אותי, שזה היה שבוע לפני.

אסור לי ללבוש חולצה שלבשתי שבוע לפני?!

אתה לא היגייני!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יש לך מזל שאני לא קוראת לך כוס כתום.

וחוץ מזה דוסה ונדיה היו ממש מתוקות

והיום בבוקר התעוררתי והכל היה כזה נחמד ושקט,

השמש זרחה[במפתיע] ושכחתי שבכיתי לילה לפני, ולא היה לי קר כמו בכל הבקרים,

והתחלתי את היום נחמד כזה,

עד ששוב פגשתי אנשים מעצבנים מאוד שהרסו לי את המצב רוח!!!!!

בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה:

אל תשאלו אותי למה אני ככה, כי אז אני אגיד לכם את כל זה ועוד הרבה.