אחרי הפירמוט הקשה שהמחשב שלי עבר ,
אני מאושרת להודיע שהוא חזר לעצמו.
אז יש ציורים היום.
ועכשיו....[תופים..]
סיפורי אחים!
לשם שבכותרת יש סיבה , והיא קשורה לזה.
אח שלי, שביום יום מראה רק את הצד הרע שלו , עשה מעשה נחמד[ להחריד].
יום אחד בהיר, גמרתי בעצפר בשעה שישית והוא גמר ברביעית.
אז הוא הלך הביתה.
ואז, לחרדתי ,הוא התקשר, ואמרתי לעצמיף"אוף, מה הקרציה הזה רוצה? אני צריכה לדבר איתו עכשיו?"
אבל, להפתעתי, הוא התקשר להגיד לי שהוא סידר לי טרמפ!
הייתי כ"כ מופתעת!
מה שאני בעצם מנסה להעביר לכם דרך הסיפור הזה, שבכל רע יש טוב.
אני גם שומעת את הלוגו הזה הרבה בזמן האחרון...מהמורה לתנ"ך וללשון...
עם הסיפורים על כל הרבים האלה...
ועכשיו, תנו להסביר לכם מה ההבדל בין אחים להורים.
הנוסחה הכללית היא : הורים=טוב ואחים=רע.
למרות שעד עכשיו חשבתי אחרת אבל הנה הוכחות:
סצנה 1:
אני שותפת כלים.
למטבח נכנס אבא.
אבא: רוצה שאני אחליף אותך?
אני:לא, זה בסדר.
אבא:אז לפחות תשתמשי במים החמים. *פותח את המים החמים*
סצנה 2:
אני שותפת כלים.[ממשיכה]
למטבח נכנסת אחות.
אחות: מה קורה?
אני:כלום.
אחות *מבחינה שהמים בצד החם* : למה את שותפת עם מים חמים??!! את תגמרי את כל המים למקלחת!"
ומסובבת את המים חזרה לקרים...
הוכחתי את הנוסחה שלעיל.
אני חולה.
כנראה.
ממש חולה.
כנראה.
אי אפשר לדעת.
התרופות משפיעות עלי. ואז לא. ואז כן.ואז לא.
משהו מסובך כזה.
וכבר חמישה ימים כואב לי הגרון.
אתמול מצאתי את עצמי בולעת שלוש כדורים ברצף בשביל להפסיק את הכאב.
לא עזר.
בעע.
המורה שלי לקלרינט ממש מצחיק.
באמצע שניגנתי הוא עצר אותי,אז עצרתי, והוא אמר לי :"הייתי חייב לעצור אותך כדי להגיד לך שאת מנגנת ממש יפה.כל הכבוד."
איזה צחוקים איתו.
כבר שבועיים לא הייתי במשמרת.
איזה מוזר זה. שבועיים בלי מד"א.
אני סוג של מתגעגעת.
איזה הזויה אני.
המורה לתנ"ך שלנו ממש חמודה. אוקי, אולי היא לסבית אבל זה לא משנה לי בכלל.
ממש כיף בשיעורים שלה.
ורק אצלה כיף.בהשוואה אליה כל שאר השיעורים הם גיהנום.
באחד השיעורים הושיבו אותי ליד ילד אחד, ובשיעור שהאחרי זה מורה אחרת גם הושיבה אותי לידו XD
טוב, אחרי שכבר שיגעתי לכם את המוח מרוב שקפצתי נושאים, הנה הציורים:

טרול לוחם.

סתם שירבוטים של המומינים.

וזה נוני, שלא נראה כ"כ ברור כאן, אבל הוא חמוד להפליא.

זה אמור להיות דרקון.

עכברון שמחפש גבינה.

סתם אישה.

זה מה שיצא שאני ורונה התחרפנו.

באגס!

ג'וני בראבו!

זה ציירתי בשיעמום של הסוף שבוע בחיפה.

גם זה. בוא נראה אם אתם מזהים מאיפה זה.

אל תסתכלו על הפה.
זהו ידידי ,
עד הפעם הבאה,
משדרת מהמרתף הקריר,
הילדה בטמפרטורה של גוויה,
הדר.